Page 286 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 286 - 9-Back 21-11-21‬‬

‫‪ 286‬בתוך מערבולת הימים‬

‫לאחר השואה כי רובה המכריע של ההנהגה החרדית בארץ האמינה שהעלייה‬
‫לארץ התחייבה מדין הצלת נפשות‪ 29.‬גם ר׳ אברהם מרדכי אלתר‪ ,‬הרבי‬
‫מגור‪ ,‬שהאמין כי ארץ ישראל היא מקלט יחיד ליהודים‪ ,‬תמך בעלייה לארץ‬
‫ואף עלה בעצמו בשנת ‪ 30.1940‬שאול הגיעה למסקנה כי ניצולי השואה‬
‫החרדים שעלו לבסוף לארץ התאמצו ׳לסגל לעצמם את הזהות הקולקטיבית‬
‫המקומית‪ ,‬והקול החרדי המרכזי והדומיננטי בסוף שנות הארבעים ובמחצית‬
‫הראשונה של שנות החמישים היה פרו־ציוני וביטא רצון למעורבות בהוויה‬
‫הישראלית המתגבשת׳‪ 31.‬גם כאן ייצג פראגר תופעה רחבה יותר ואף מילא‬
‫בה תפקיד פעיל‪ .‬כניצול־פליט איש חסידות גור הוא שיקף במובנים רבים את‬
‫התפיסה ׳הציונית׳ של שלוש זהויות אלה‪ .‬אפשר לומר שנטייתו הלאומית‬
‫הציונית התפתחה מתוך התמודדותו עם סוגיות ומאבקים וחוויות שחווה‬
‫בפולין לפני עלייתו לארץ‪ .‬קודם עלייתו הוא התייחס ליישוב היהודי כאל‬
‫׳מקלט׳; משהגיע אימץ את ׳הזהות הקולקטיבית המקומית׳ וביטא רצון‬
‫׳למעורבות בהוויה הישראלית המתגבשת׳‪ .‬הוא נקלט במהירות בהוויה‬
‫הציונית המקומית‪ ,‬ובשנותיו הראשונות בארץ התמקדה פעילותו בעיקר‬
‫במסגרת היישובית הכללית‪ .‬קשה להצביע על קשרים אינטנסיביים עם‬

‫החרדיות הארץ־ישראלית‪ ,‬בייחוד לא עם הפלג הקיצוני בירושלים‪.‬‬
‫פראגר ביקש להפיק לקחים מן השואה‪ .‬הביטוי לכך היה בתמיכתו החד־‬
‫משמעית בהקמת המדינה ובניסיונו לאחד את השורות בין המגזרים השונים‬
‫ולתת אופי יהודי למדינה‪ .‬לשם כך הוא תיווך ביצירת מכתב הסטטוס־קוו‬
‫ודחיית גיוס בני הישיבות‪ .‬בכך היה שותף הן לאנשי המזרחי הן לאנשי אגודת‬
‫ישראל שביקשו להשפיע על עיצוב דמותה של המדינה היהודית‪ .‬ייתכן‬
‫שהסיבה לכך הייתה נעוצה ברצון לתקן את המצב הדתי והרוחני ביישוב כדרך‬
‫התמודדות של היהדות הדתית והחרדית עם משבר השואה‪ 32.‬בחינת הגותו‬
‫של פראגר בנוגע למדינת ישראל והתכתבותו עם בן־גוריון (‪)1953-1950‬‬
‫מעלה כי הוא ייצג דגם של חרדיות ציונית‪ .‬הוא הזדהה (למרות הסתייגויות)‬
‫עם היישוב והמדינה בראשיתה‪ .‬הוא ראה בהקמתה של מדינת ישראל פדות‬
‫ומעורבות של יד ההשגחה – להבדיל מהתפיסה החילונית – ובידל עצמו‬
‫בבירור מהגישה הציונית־דתית בכך שראה בהקמתה של מדינת ישראל אירוע‬

‫שאול‪ ,‬פאר תחת אפר‪ ,‬עמ׳ ‪.36‬‬ ‫‪2 9‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫‪ 30‬‬
‫‪3 1‬‬
‫שם‪ ,‬עמ׳ ‪.350‬‬ ‫‪3 2‬‬
‫אשכולי־וגמן‪ ,‬׳החורבן נהפך ליצירה׳‪ ,‬עמ׳ ‪.344‬‬