Page 287 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 287

‫‪Pg: 287 - 9-Back 21-11-21‬‬

‫אחרית דבר ‪287‬‬

    ‫גשמי ולא חלק מהגאולה‪ .‬את היצירה הזאת‪ ,‬סבר‪ ,‬יש למלא בקודש – היא‬
                ‫אינה קדושה כשלעצמה‪ .‬תפיסתו הייתה אפוא ציונית ׳על תנאי׳‪.‬‬

    ‫בשנות החמישים היה פראגר מעורב במאבקים פוליטיים על צביונה היהודי־‬
    ‫דתי של מדינת ישראל‪ .‬חינוך ילדי העולים וסוגיית גיוס הבנות הדתיות לשירות‬
    ‫צבאי או לאומי יצרו עימותים חריפים בין החברה החרדית לחברה הישראלית‬
    ‫המתגבשת‪ 33.‬יתר על כן‪ ,‬בשנות השישים הוא התמודד עם אירועים שככל‬
    ‫הנראה ערערו את אמונתו בממסד ואת השקפת עולמו שהייתה מוצקה למדי‬
    ‫ב־‪ 15‬שנותיו הראשונות בארץ‪ .‬כך למשל הוא נחשף לכתב ההאשמה החמור‬
    ‫של הרב וייסמנדל על מחדלים של מנהיגי היישוב באשר להצלת יהודי אירופה‪.‬‬
    ‫הבולטים שבמנהיגי היישוב‪ ,‬שעמם טיפח קשרים אישיים‪ ,‬הואשמו בידי‬
    ‫אנשים שפראגר העריכם‪ .‬הוא התאכזב גם מהדרך שבחרה התביעה במשפט‬
    ‫אייכמן להציג את מהותה של המלחמה הנאצית‪ .‬כיועץ ל׳לשכה ‪06‬׳ וככתב‬
    ‫בעיתון דבר שבו נקרא לסקור את נושא השואה – הפעם את ׳משפט השואה׳ –‬
    ‫ִהרבה פראגר להדגיש את הצורך להרחיב את יריעת המשפט ל׳משפט היסטורי׳‬
    ‫שיגולל את סיפור השואה בפירוט‪ .‬בסופו של דבר הוא התאכזב מחוסר‬
    ‫שלמותו של ה׳סיפור׳‪ :‬המלחמה ב׳דת היהודית׳‪ ,‬העמידה הרוחנית‪ ,‬קידוש‬
    ‫השם וניסיונות ההצלה החרדיים לא הובלטו‪ ,‬והוא חש שהציבור שאליו השתייך‬
    ‫הודר מהבמה שהייתה בעיניו החשובה ביותר בנושא שהיה ציפור נפשו‪ .‬אמנם‬
    ‫בכתבותיו בדבר מיעט פראגר לכאורה לדון בסיבות להדרה זו וייחס זאת‬
    ‫לקשיים אובייקטיביים‪ ,‬אך בביטאונו בית יעקב הוא מתח ביקורת אידאולוגית‬
    ‫נוקבת וטען שהמשפט השתיק והעלים את מעמדה ׳רב־הערך ורב־ההשג של‬

                                             ‫היהדות הנאמנה בתקופת השואה׳‪34.‬‬
    ‫השוואה בין כתביו של פראגר לאלה של משה שנפלד‪ ,‬שהציג קו חרדי‬
    ‫קיצוני יותר בפולמוס בסוגיית ההצלה – כתבים שנכתבו במחצית הראשונה‬
    ‫של שנות השישים – מלמדת על ִמתאם בין התמיכה במדינה ובין האשמת‬
    ‫הציונות‪ ,‬כפי שטענה דינה פורת‪ .‬פראגר הטיל את האחריות על מי שלא‬
    ‫השכילו להבין את דחיפות השעה בשל כשל הכרתי תודעתי‪ ,‬ואילו שנפלד‬
    ‫האשים את הציונות ואת היישוב בהכשלה במזיד של ניסיונות ההצלה‪ .‬עם‬
    ‫זאת‪ ,‬פראגר היה שותף לביקורת על ה׳חילוניות׳ ועל מה שהגדיר כהיעדר‬

                                               ‫תחושה ומחויבות כלל־ישראלית‪.‬‬
    ‫מתיחת הביקורת על הציבור החילוני והתרחקותו מכל ביקורת על הציבור‬

                                                   ‫‪ 3	 3‬ראו‪ :‬פרידמן‪ ,‬החברה החרדית‪ ,‬עמ׳ ‪.61‬‬
                                             ‫‪ 	34‬פראגר‪ ,‬׳צרור הערות בשולי המשפט׳‪ ,‬עמ׳ ‪.6‬‬
   282   283   284   285   286   287   288   289   290   291   292