Page 231 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 231

‫‪Pg: 231 - 8-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי אלר‬  ‫רבמדב‬                      ‫ברכת‬

‫אך יתכן אולי באופן נוסף ופשוט‪ ,‬ששני "מנינים" הם‪ .‬מנין שבט לוי‪ ,‬כאחד משאר‬
‫שבטים‪ ,‬ודין מנין מיוחד של שבט לוי‪ .‬שהרי דין ה"מנין" כשאר שבטים‪ ,‬נאמר‪ ,‬אם על‬
‫בני עשרים‪ ,‬אם על בני שלושים [בשאר שבטים ‪ -‬עשרים‪ ,‬ובלויים ‪ -‬בני שלושים]‪.‬‬
‫שדין מנין אחד הוא‪ ,‬ואין הבדל גיל הנמנין‪ ,‬משנה את עיקר מצות ה"מנין"‪ ,‬דדינא‬
‫הוא בין מצד המנויים בין מצד המונים‪ .‬וודאי שוה הוא מנין שבט לוי‪ ,‬למנינם של כל‬

                                                            ‫השבטים‪ ,‬לכל דבר‪.‬‬

‫ואילו ה"מנין" המסוים שנאמר בלויים בלבד‪ ,‬הוא זה חידוש של מנין "בני חודש‬
‫ומעלה"‪ ,‬וזה לא נאמר אלא בלויים בלבד‪ .‬ובמנין זה‪ ,‬נאמרו גם דינים שונים במעשה‬

                                                                        ‫המנין‪.‬‬

‫אשר לפ"ז‪ ,‬המנין בפרשתנו‪ ,‬הוא המנין המחודש שנאמר בלויים‪ ,‬שאינו בשאר‬
‫שבטים‪ ,‬לכן לא הוזכרו הנשיאים במעשה המנין‪ .‬מה שאין כן המנין בפרשת נשא‪ ,‬הוא‬
‫זה מנינם של הלויים‪ ,‬בתורת אחד משבטי ישראל‪ ,‬ולכן גם דין מעשה המנין שוה הוא‬

               ‫בכולם‪ ,‬ואמנם הוזכרו שם כל עושי מעשה המנין‪ ,‬וגם הנביאים בכלל‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

                ‫"עדי יחוס" לכהונה ולשבטים‬

‫ְו ֵאת ָּכל ָה ֵע ָדה ִה ְק ִהילּו ְּב ֶא ָחד ַל ֹח ֶדׁש ַהֵּׁש ִני ַוִּי ְתַי ְלדּו ַעל ִמ ְׁשְּפ ֹח ָתם ְל ֵבית ֲא ֹב ָתם‬
                     ‫ְּב ִמ ְסַּפר ֵׁשמֹות ִמֶּבן ֶע ְׂשִרים ָׁש ָנה ָו ַמ ְע ָלה ְל ֻג ְל ְּגֹל ָתם (א‪ ,‬יח)‬

‫"הביאו ספרי יחוסיהם ועדי חזקת לידתם כל אחד ואחד להתייחס על‬
                                                            ‫השבט" (רש"י)‬

‫"ואיננו נראה שיהיו צריכין להביא שטר ועדים על יחוסיהם לשבטיהם"‬
                                                             ‫וכו' (הרמב"ן)‬

‫הנה כי כן מחלוקת מפורשת היא‪ ,‬אם התפקדות זאת על "יחוסיהם"‪ ,‬כלשון רש"י‪,‬‬
‫צריכה עדים אם לאו‪ .‬ומלשון הרמב"ן אולי נראה‪ ,‬שההדגשה היא על "יחוסיהם‬
‫לשבטיהם"‪ ,‬כלומר‪ ,‬שאם הצורך ביחוס הוא לייחס את המתפקד "לשבטו"‪ ,‬לזה אין‬
‫צורך בעדות‪ .‬אבל אם הנידון הוא "יחוס" לכהונה‪ ,‬אולי יתכן שגם הרמב"ן מודה‪ ,‬דלא סגי‬

                               ‫בעד אחד‪ ,‬ואין להעלות ליוחסין אלא ע"פ שני עדים‪.‬‬
   226   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236