Page 580 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 580
Pg: 580 - 19-Front 21-11-17
מרדכי אצת יכ ברכת פקת
"מעשה איסור" בקניית אבן גדולה וקטנה
ֹלא ִי ְהֶיה ְלָך ְּב ִכי ְסָך ֶא ֶבן ָו ָא ֶבן ְּגדֹו ָלה ּו ְק ַטָּנה (כה ,יג)
והקשו ,מאי שנא לאו זה ,שפסק הרמב"ם (פ"ז מהל' גניבה ה"ג) ,ש"המשהה בביתו או
בחנותו מדה חסרה או משקל חסר עובר בלא תעשה ,שנאמר לא יהיה לך בכיסך וכו'
ואין לוקין על לאו זה שהרי אין בו מעשה" .ואילו בהלכות חמץ ומצה (פ"א הלכה ג) פסק
הרמב"ם" :אינו לוקה משום לא יראה ולא ימצא אלא אם כן קנה חמץ בפסח או חימצו"
וכו'.
הלא מלשונו בהלכות גניבה ,משמע ,שאין שום היכי תימצי שילקה על לאו של "אבן
ואבן" ,ומדוע לא ילקה כשיקנה את האבנים .מאי שנא דקניה היא מעשה גבי לאו ד"לא
יהיה בכיסך" ,ואילו גבי "לא יראה ולא ימצא" ,הקניה נחשבת מעשה לענין מלקות .וכבר
הזכירו קושיא זאת הידועה ,גם ה"אור שמח" גם הגר"י אברמסקי זצוקללה"ה.
ומה שצריך לומר ,דשאני חמץ בפסח ,שה"בעלות" על החמץ ,הינה עצם הלאוין ,וכיון
שהקנייה יוצרת את הבעלות על החמץ ,הו"ל שפיר "מעשה" לענין מלקות על הלאו.
מה שאין כן גבי משקלות ,השהייה "ברשותו" ,היא האיסור .ולו יצויר שיהא בעלים
על המשקולת אבל אינה שוהה ברשותו ,אין זה בכלל האיסור .בכהאי גוונא אין הקנייה
נחשבת ל"מעשה האיסור" ,שהרי לא הקנייה היא האיסור ,אלא ה"שהייה" ברשותו
[ואולי כדאי להדגיש ,שעל כל פנים ה"קנין" לבד ,אינו האיסור ,אלא אך ה"ברשותו"
שבא בעקבות זה] .כן שמענו מפי רבותינו.
ובקצרה :גבי משקלות ,ה"ברשותו" הוא מקום שעוברים עליו ,כלומר ,עוברים על לאו
זה רק כשהוא "ברשותו" .משא"כ בחמץ ,ה"ברשותו" הוא החפצא של האיסור ,שאם
אינו ברשותו לא קיימת ה"חפצא דאיסורא".
מלחמות עמלק
ָזכֹור ֵאת ֲא ֶׁשר ָע ָׂשה ְלָך ֲע ָמ ֵלק ַּב ֶּדֶרְך ְּב ֵצא ְת ֶכם ִמ ִּמ ְצָרִים (כה ,יז)
"בשם המלך אחשורש נכתב ונחתם בטבעת המלך" (אסתר ג ,יב)
