Page 577 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 577

‫‪Pg: 577 - 19-Front 21-11-17‬‬

‫תקעז‬  ‫מרדכי‬  ‫אצת יכ‬                       ‫ברכת‬

‫והקשו התוס' (קידושין ח‪ :‬ד"ה צדקה)‪ ,‬דאפילו אם אינו קונה משכון‪ ,‬מ"מ איכא צדקה‬           ‫‪1‬‬
‫במה שמחזיר לו את המשכון לשכב עליו‪ ,‬כיון שזכותו לעכב בידו עד שישלם‪ ,‬ומה‬
‫הוכחה יש שבעל חוב קונה את המשכון‪ .‬ותירצו‪ ,‬דדייק מדכתיב "ושכב בשלמתו‬                   ‫‪shiurim_VOL 2‬‬

     ‫וברכך"‪ ,‬ואי לא היה קונה‪ ,‬כשמברכו הלוה הוי ליה ריבית דברים‪ .‬עכת"ד‪ ,‬יעויי"ש‪.‬‬

‫ודבריהם צ"ב‪ ,‬היאך אפשר לפרש‪ ,‬שההוכחה היא מהא דליכא "ריבית דברים"‪ ,‬הלא‬
‫דעת רוב הראשונים ש"ריבית דברים" דרבנן היא (הר"ן בכתובות מו ע"א‪ ,‬ספר התרומות‬

     ‫שער מו ח"ג סי' יג‪ ,‬רבינו ירוחם במישרים נח ח"א)‪ ,‬ולא שייך להוכיח מכאן לדאורייתא‪.‬‬

‫ואף את"ל דהתוס' ס"ל כהשיטות (ריב"ש סי' קמז‪ ,‬ר"י מיגש המובא בחי' רבינו חננאל בן‬
‫שמואל קידושין‪ ,‬בסוגית מקדש במלוה) ש"ריבית דברים" דאורייתא היא‪ ,‬אכתי צ"ע‪ ,‬שהרי‬
‫בריבית דאורייתא בעינן גם שיקצוץ בשעת ההלואה את הריבית‪ ,‬ובלאו הכי לא הוה‬

      ‫דאורייתא‪ ,‬וכאן לא קצץ עמו מאומה בשעת ההלואה (ועי' נתיה"מ סי' עב ס"ק טו)‪.‬‬

‫עוד צ"ע‪ ,‬מהא דאיתא בספרי (פיסקא רעז‪ ,‬וכעין זה הובא ברש"י כאן)‪" :‬ושכב בשלמתו‬
‫וברכך‪ ,‬מלמד שהוא מצווה לברכך‪ .‬יכול אם ברכך אתה מבורך ואם לאו לא תהיה מבורך‪,‬‬
‫ת"ל ולך תהיה צדקה‪ ,‬מלמד שהצדקה עולה לפני כסא הכבוד"‪ .‬ע"כ‪ .‬הרי לכאורה‪ ,‬שאף‬
‫אם בעל חוב לא קונה את המשכון‪ ,‬מ"מ אין בברכת הלוה משום "ריבית דברים"‪ ,‬מאחר‬

        ‫שהוא מבורך מפי הקב"ה‪ ,‬ואין תוספת בברכתו יותר ממה שנתברך מפי עליון‪.‬‬

‫[ויש לדון בגדר איסור "ריבית דברים"‪ ,‬אם דוקא ב"ברכה" מפורשת אסור‪ ,‬או גם‬
‫ב"הארת פנים" איכא איסור‪ .‬יעו' בב"מ (עה‪ ,):‬ובשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א סי' פ)‬

                            ‫ובמנחת שלמה (ח"א סי' כז‪ ,‬וח"ב סי' סח סק"ב)‪ ,‬ואכמ"ל]‪.‬‬

‫והנראה בעה"י‪ ,‬שאף אם שייכא "קציצה" גם ב"ריבית דברים"‪ ,‬וגם אם אין חייבין‬
‫אלא ב"קציצת" ה"דברים"‪ ,‬אכתי אמאי לא ייחשב ציווי התורה "וברכך"‪ ,‬כאילו קציצה‬
‫היא‪ ,‬שנעשתה בשעת ההלואה‪ .‬כלומר‪ ,‬שההלואה נעשית תמורת החזרת ההלואה‪,‬‬
‫בצירוף הברכות‪ .‬הלא התורה מודיעתנו‪ ,‬שהלוה יברכנו‪ .‬כלום ההלואה על סמך הברכה‪,‬‬

                                                      ‫לאו "קציצה" היא‪ .‬וצע"ב‪.‬‬

‫ויתכן עוד‪ ,‬שכשה"ריבית דברים" נעשית בקציצה‪ ,‬אולי מדאורייתא היא אסורה‪ ,‬לא‬
‫רק מדרבנן‪ .‬ומתורצת אף עיקר הקושיא‪ .‬ואך שאין הדברים אמורים‪ ,‬אלא כשאמנם‬

                                              ‫שייכא קציצה בדברים‪ ,‬כנ"ל‪ ,‬ויל"ע‪.‬‬

‫ואולי יש לומר עוד‪ ,‬בעיקר הקושיא‪ ,‬שהברכה השורה בגלל ה"וברכך"‪ ,‬היא עצמה‪,‬‬
‫כלומר מהות הברכה‪ ,‬היא ריבית מדאורייתא‪ ,‬אע"פ שהיא באה בדיבור [ועכ"פ לא גרע‬
   572   573   574   575   576   577   578   579   580   581   582