Page 577 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 577
Pg: 577 - 19-Front 21-11-17
תקעז מרדכי אצת יכ ברכת
והקשו התוס' (קידושין ח :ד"ה צדקה) ,דאפילו אם אינו קונה משכון ,מ"מ איכא צדקה 1
במה שמחזיר לו את המשכון לשכב עליו ,כיון שזכותו לעכב בידו עד שישלם ,ומה
הוכחה יש שבעל חוב קונה את המשכון .ותירצו ,דדייק מדכתיב "ושכב בשלמתו shiurim_VOL 2
וברכך" ,ואי לא היה קונה ,כשמברכו הלוה הוי ליה ריבית דברים .עכת"ד ,יעויי"ש.
ודבריהם צ"ב ,היאך אפשר לפרש ,שההוכחה היא מהא דליכא "ריבית דברים" ,הלא
דעת רוב הראשונים ש"ריבית דברים" דרבנן היא (הר"ן בכתובות מו ע"א ,ספר התרומות
שער מו ח"ג סי' יג ,רבינו ירוחם במישרים נח ח"א) ,ולא שייך להוכיח מכאן לדאורייתא.
ואף את"ל דהתוס' ס"ל כהשיטות (ריב"ש סי' קמז ,ר"י מיגש המובא בחי' רבינו חננאל בן
שמואל קידושין ,בסוגית מקדש במלוה) ש"ריבית דברים" דאורייתא היא ,אכתי צ"ע ,שהרי
בריבית דאורייתא בעינן גם שיקצוץ בשעת ההלואה את הריבית ,ובלאו הכי לא הוה
דאורייתא ,וכאן לא קצץ עמו מאומה בשעת ההלואה (ועי' נתיה"מ סי' עב ס"ק טו).
עוד צ"ע ,מהא דאיתא בספרי (פיסקא רעז ,וכעין זה הובא ברש"י כאן)" :ושכב בשלמתו
וברכך ,מלמד שהוא מצווה לברכך .יכול אם ברכך אתה מבורך ואם לאו לא תהיה מבורך,
ת"ל ולך תהיה צדקה ,מלמד שהצדקה עולה לפני כסא הכבוד" .ע"כ .הרי לכאורה ,שאף
אם בעל חוב לא קונה את המשכון ,מ"מ אין בברכת הלוה משום "ריבית דברים" ,מאחר
שהוא מבורך מפי הקב"ה ,ואין תוספת בברכתו יותר ממה שנתברך מפי עליון.
[ויש לדון בגדר איסור "ריבית דברים" ,אם דוקא ב"ברכה" מפורשת אסור ,או גם
ב"הארת פנים" איכא איסור .יעו' בב"מ (עה ,):ובשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א סי' פ)
ובמנחת שלמה (ח"א סי' כז ,וח"ב סי' סח סק"ב) ,ואכמ"ל].
והנראה בעה"י ,שאף אם שייכא "קציצה" גם ב"ריבית דברים" ,וגם אם אין חייבין
אלא ב"קציצת" ה"דברים" ,אכתי אמאי לא ייחשב ציווי התורה "וברכך" ,כאילו קציצה
היא ,שנעשתה בשעת ההלואה .כלומר ,שההלואה נעשית תמורת החזרת ההלואה,
בצירוף הברכות .הלא התורה מודיעתנו ,שהלוה יברכנו .כלום ההלואה על סמך הברכה,
לאו "קציצה" היא .וצע"ב.
ויתכן עוד ,שכשה"ריבית דברים" נעשית בקציצה ,אולי מדאורייתא היא אסורה ,לא
רק מדרבנן .ומתורצת אף עיקר הקושיא .ואך שאין הדברים אמורים ,אלא כשאמנם
שייכא קציצה בדברים ,כנ"ל ,ויל"ע.
ואולי יש לומר עוד ,בעיקר הקושיא ,שהברכה השורה בגלל ה"וברכך" ,היא עצמה,
כלומר מהות הברכה ,היא ריבית מדאורייתא ,אע"פ שהיא באה בדיבור [ועכ"פ לא גרע