Page 575 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 575
Pg: 575 - 18-Back 21-11-17
תקעה מרדכי אצת יכ ברכת
ודומה ,שדברי ר"י אמורים על "לעתיד לבוא" של תחיית המתים ,כלומר ,אלו שיעמדו
לקץ הימין ,לא יהיו בטומאת הממזרות שהיתה עליהם בחיותם .ומש"נ "זאת התורה
לא תהא מוחלפת" וכל המצוות ינהגו לעתיד לבוא ,המדובר הוא כמובן ,בשאר כל דיני
ומצוות התורה.
"הרהור כדיבור"
ְו ָה ָיה ַמ ֲח ֶניָך ָקדֹוׁש (כג ,טו)
"ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מ"ט דרבי יהושע בן קרחה דכתיב
(ישעיה נח ,יג) ממצוא חפצך ודבר דבר ,דיבור אסור הרהור מותר .רמי ליה
רב אחא בר רב הונא לרבא ,מי אמר ר' יוחנן דיבור אסור הרהור מותר,
אלמא הרהור לאו כדיבור דמי ,והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן,
בכל מקום מותר להרהר חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא .שאני התם
דבעינן (דברים כג ,טו) והיה מחניך קדוש וליכא" (שבת קנ).
המבואר בסוגיא הנ"ל ,שאם הרהור כדיבור דמי ,אסור להרהר בד"ת בביה"כ ובבית
המרחץ .וזה לכאורה פלא ,שהרי מצינו בכ"ד ,שאם מכוין איפכא ,לא חשיב הרהור
כדיבור ,כמו שהוכיח הגרע"א (שו"ת סי' ל) מכל סופרי סת"ם שכותבים שם הוי"ה אף
שאסור לקרותו ,וכמו כן מה שלא יוצא י"ח בספירת העומר של השליח ציבור (כמבו'
בפוסקים) ,כיון שמכוין שלא יהיה ההרהור כדיבור.
עוד שאלו כמו כן ,על דברי הב"י (או"ח סי' תקנד) בשם האגור ,שאסור להרהר בד"ת
בתשעה באב .ולכאורה ,הרי אם מכוין שלא יהיה ההרהור כדיבור ,שפיר דמי .ויל"ע.
ואשר צריך לומר בביאור ההבדל ,שכל מה שנאמר דין יציאה ידי חובה לאדם ,אם
מכוין שלא לצאת בו ,ודאי שאינו יוצא בו י"ח ,וכמו כן שאינו נחשב ל"דיבור" מצד
האדם .אבל מה שנוגע לדיני ה"חפצא" ,כמו כבוד התורה ,או כל דבר שנאמרו בו דינים
על החפצא עצמה ,ודאי שאף הרהור ,יש בו אותם דינים כמו דיבור ,שהרי סוכ"ס חפצא
של דברי תורה נינהו .וז"פ.
