Page 570 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 570

‫‪Pg: 570 - 18-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫אצת יכ‬                      ‫ברכת‬  ‫עקת‬

                    ‫אבידתו ואבידת חברו‬

‫ְו ֵכן ַּת ֲע ֶׂשה ַל ֲח ֹמרֹו ְו ֵכן ַּת ֲע ֶׂשה ְל ִׂש ְמ ָלתֹו ְו ֵכן ַּת ֲע ֶׂשה ְל ָכל ֲא ֵב ַדת ָא ִחיָך ֲא ֶׁשר ּ ֹתא ַבד‬
                                    ‫ִמ ֶּמּנּו ּו ְמ ָצא ָתּה ֹלא תּו ַכל ְל ִה ְת ַעֵּלם (כב‪ ,‬ג)‬

‫"אבידתו ואבידת אביו אבידתו קודמת‪ ,‬אבידתו ואבידת רבו שלו קודם"‬

                                                                          ‫(מתני' ב"מ לג‪).‬‬

‫"מנא הני מילי‪ ,‬אמר רב יהודה אמר רב אמר קרא אפס כי לא יהיה בך‬
                                ‫אביון‪ ,‬שלך קודם לשל כל אדם" (גמ' שם)‬

‫וכבר שאלו‪ ,‬מאי שנא מצות השבת אבידה‪ ,‬מכל שאר מצוות התורה‪ ,‬שהאדם צריך‬
‫לבזבז מעותיו לקיומן‪ ,‬ומדוע לא "יפסיד" את אבידתו‪ ,‬כדי לקיים מצות השבת אבידת‬

                                                                        ‫חבירו‪.‬‬
‫ופרט לשאר סברות‪ ,‬צריך לומר פשוט‪ ,‬דילפותא זאת נאמרת רק בעניני הפסד ממון‬
‫חבירו‪ .‬כלומר‪ ,‬לא נאמרה מצות השבת אבידה‪ ,‬שהיא באה לשמור ממון חבירו‪ ,‬אלא‬
‫כשאינה באה ע"י "הפסד ממון עצמו"‪ .‬אבל פשוט וברור שאין זה שייך לשאר מצוות‪,‬‬

                                              ‫שאינן מחמת "הצלת ממון חבירו"‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

                 ‫"לא תקח האם על הבנים"‬

              ‫ִּכי ִי ָּקֵרא ַקן ִצּפֹור ְל ָפ ֶניָך ַּב ֶּדֶרְך וגו' ֹלא ִת ַּקח ָה ֵאם ַעל ַהָּב ִנים (כב‪ ,‬ו)‬

                                                ‫"בעודה על בניה" (רש"י)‬

‫לכאורה משמעות דברי רש"י‪ ,‬שהאיסור הוא בלקיחת האם כשהיא "על בניה"‪,‬‬
‫וכלשון התרגום יב"ע‪" :‬לא תסב אימא מעל בניא" [וכ"נ מלשון החינוך (סוף מצוה תקמה)‪:‬‬
‫"ועובר ע"ז ולקח האם בעודה על הבנים‪ ,‬ביטל עשה זה‪ ,‬מלבד שעבר על לאו דלא תקח‬

                       ‫האם"‪ .‬וכן משמע ביראים (סי' שפז‪ ,‬ע"ש בתועפות ראם אות ג)]‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬מלשון הרמב"ם בספהמ"צ (ל"ת שו) משמע‪ ,‬שהאיסור הוא בנטילת האם‬
   565   566   567   568   569   570   571   572   573   574   575