Page 566 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 566

‫‪Pg: 566 - 18-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫אצת יכ‬                      ‫ברכת‬  ‫תקסו‬

‫אשר לכן‪ ,‬הלא קיימת "היכי תימצי" לבכר מבלי לעבור על האיסור‪ ,‬או על חוסר‬
‫האפשרות לבכר‪ ,‬כגון שיאמר לראובן שלא ירש עם אחיו‪ ,‬שאע"פ שלאחר מתן תורה‬
‫לא יועילו דבריו‪ ,‬אבל קודם מתן תורה זה לא שייך‪ ,‬שכן בההיא שעתא לא הוי מתנה על‬

                                                           ‫מה ש"כתוב בתורה"‪.‬‬

‫‪ -‬ולאחר שפקע מראובן שם יורש‪ ,‬יחזור ויתן שני החלקים ליוסף‪ ,‬וחלק האחד‬
‫לראובן‪ ,‬והרי בכה"ג לא עבר על המתנה על מש"כ בתורה‪ ,‬שכן כשביטל את כח ירושתו‬
‫של ראובן‪ ,‬אכתי לאו "כתוב בתורה" הוי‪ ,‬ואילו כשנתן אח"כ ליוסף פי שנים ולראובן‬

                       ‫חלק אחד‪ ,‬הלא אז‪" ,‬מתנות" הוא שחילק‪ ,‬לא ירושות‪ .‬ודו"ק‪.‬‬

‫ואמנם כל ה"השתלשלות" הזאת‪ ,‬אינה מפורשת בלשונו של הרמ"ה‪ ,‬אבל ה"היכי‬
                                        ‫תימצי" שפיר תיתכן לענ"ד בעה"י‪ .‬וצע"ב‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬

                  ‫"יכיר" בירושת עבד עברי‬

                    ‫ִּכי ֶאת ַהְּב ֹכר ֶּבן ַהּ ְׂשנּו ָאה ַיִּכיר ָל ֶתת לֹו ִּפי ְׁש ַנִים וגו' (כא‪ ,‬יז)‬

‫"דתניא‪ ,‬יכיר (דברים כא‪ ,‬יז) יכירנו לאחרים‪ .‬מכאן א"ר יהודה‪ ,‬נאמן אדם‬
‫לומר זה בני בכור‪ ,‬וכשם שנאמן אדם לומר זה בני בכור כך נאמן אדם‬
‫לומר זה בן גרושה וזה בן חלוצה‪ .‬וחכמים אומרים‪ ,‬אינו נאמ‪.‬ן א"ל רב‬
‫נחמן בר יצחק לרבא‪ ,‬בשלמא לרבי יהודה היינו דכתיב יכיר‪ ,‬אלא לרבנן‬
‫יכיר למה לי‪ .‬בצריך היכרא‪ .‬למאי הלכתא‪ ,‬למיתבא לו פי שנים‪ ,‬לא יהא‬
‫אלא אחר אילו בעי למיתבא ליה במתנה מי לא יהיב ליה" וכו' (ב"ב קכז‪):‬‬

‫והקשו‪ ,‬אמאי לא נימא דאיצטריך קרא להיכא שיש לאב עבד עברי‪ ,‬דדינא הוא שאינו‬
‫יכול למוכרו או ליתנו במתנה (רמב"ם פ"ד מהל' עבדים ה"י)‪ ,‬והא קמ"ל קרא ד"יכיר"‪ ,‬שיש‬
‫לבן זכות ליטול פי שנים בעבד זה‪ ,‬אע"ג דלית ליה לאב "מיגו" דאי בעי למיתביה ליה‬

                                                                   ‫במתנה וכו'‪.‬‬

‫ואולי יתכן‪ ,‬שנתינה לבנו היורשו‪ ,‬אינו בכלל "לעם נכרי לא ימשול למכרה בבגדו בה"‬
‫[זהו המקור‪ ,‬יעו' ברמב"ם שם]‪ .‬מה עוד‪ ,‬שהרי חלק אחד מן ה"פי שנים"‪ ,‬הוא מקבל‬
‫בירושה‪ .‬ומש"א בגמ' "אי בעי מיתב במתנה"‪ ,‬אין הכוונה לכל אחד אחר‪ ,‬שהרי ודאי‬
‫שאין המכר או המתנה קיימים‪ ,‬כמבו' ברמב"ם הנ"ל‪ ,‬אלא הכוונה לאחד מן היורשים‬
   561   562   563   564   565   566   567   568   569   570   571