Page 563 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 563
Pg: 563 - 18-Back 21-11-17
תקסג מרדכי אצת יכ ברכת
אולי יתברר שמעולם לא "הקנתה אותה" התורה .לכאורה ,אין המשמעות כן ,ודאי לא
במפורש.
והנראה בעה"י דיתכן לומר ,שכשנאמר בתורה "והיה אם לא חפצת בה ושלחת
לנפשה" וגו' ,אין זה רק "היתר" חובותיו כלפיה ,או תיאור מצב פקיעות הקידושין
למפרע ,אלא דינא קא משמע לן ,שה"שילוח" ,מתיר הוא את חלות האישות שחלה
עם הבעילה.
אשר לפי זה ,עד עתה אמנם קיימים היו כל ההתחייבויות כלפיה ,כמו שאר כסות
ועונה וכל דיני אשת איש ,כמו על כל אשה יהודית לפני גרושיה על ידי גט כריתות,
ואך דביפת תואר התחדש ,בין בקידושיה בין בגירושיה .בקידושיה ,שאינם חלין על ידי
כסף וביאה ,אלא שהתורה הקנתה אותה לו .ובגירושיה ,שכיון שאינן קידושין של "כי
יקח" ,ולא של "שטר" ו"ביאה" ,לכן לא שייך בה גם לא "גט כריתות" ,אלא אך "ושלחה
לנפשה" ,ש"שילוח" זה ,הוא המתירה ,כמו היתר הגט באישות של תורה .וזהו מש"כ
הרמב"ן" :הכתוב עשאה כאשת איש בהיותה עמו וכאשר ישנא אותה ישלחנה" ודו"ק.
והנה כאמור בדברי הרמב"ן ,לאחר הבעילה הרי היא כאשתו לכל דבר לעריות ועונשן
כיהודית ,וכמו כן לחיוב שאר כסות ועונה .ומכל זה נראה ,שיש לה גם דין "נשואה".
יעויין כמו כן בלשון הרשב"ם" :כאשר עניתה ,ביאת נשואין" .ולכאורה ,מאי שנא ביאה
זו מקידושי ביאה דעלמא ,שאינה אלא "קידושין" ,לא "נישואין".
אך לפמש"נ בדברי הרמב"ן ,דביאה זאת אינה קידושין של כסף שטר וביאה ,אלא
ש"התורה היא שהקנתה אותה לו" ,הרי אם חפצה תורה לעשותה כאשתו לכל דבר ,ע"כ
שהתורה היא שהחלה עליה מיד חלות "נישואין" .זהו מה שהתבאר ,שחלות מיוחדת
היא ,שהחלה תורה על ה"יפת תואר" ,וכשהתורה היא המחלה את החלות ,הרי מובן,
שכשם שהיא זאת חלות מיוחדת לקידושין ,ודאי שהיא גם חלות מיוחדת לנישואין,
כמשה"ת ,וכלשונו של הרשב"ם "ביאת נישואין".
והנה בתרגום יב"ע כאן" :ואי אין לא תתרעי בה ותפטרינה לבלחודה בגיטא" וכו' .הרי
להדיא ,שהוא תרגם את ה"ושלחה לנפשה" ,שהוא כמו "ושלח את אשתו" שנאמר
ב"גט כריתות" (עיי"ש בתיב"ע).
אך נראה פשוט ,שהרי הרמב"ן האריך להוכיח ,שלפני ה"ובעלת" ,עדיין "גויה" היא,
כי גירות בכפייה לאו גירות היא .ולפי זה ,אינה גיורת עד לאחר ה"ובעלת" .וע"כ דהתורה
היא ש"הקנתה אותה לו".
משא"כ בתרגום יב"ע ,הלא בפסוק יג" :ותשני ית כסות שבייתה מינה ותטבילינה
