Page 559 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 559
Pg: 559 - 18-Back 21-11-17
תקנט מרדכי שופטים ברכת
"בל תשחית" בספק עץ מאכל
ַרק ֵעץ ֲא ֶׁשר ֵּת ַדע ִּכי ֹלא ֵעץ ַמ ֲא ָכל הּוא ֹאתֹו ַת ְׁש ִחית ְו ָכָר ָּת וגו' (כ ,כ)
ידועה שיטת הרמב"ם (פ"ט מהל' טומאת מת הי"ב) ,שמן התורה ספיקא דאורייתא
לקולא ,ורק מדרבנן ספיקא דאורייתא לחומרא .ומפורסמת קושיית האחרונים על
שיטתו ,דא"כ אמאי בעינן הכא ידיעה ברורה ["רק עץ אשר תדע"] שאינו עץ מאכל,
והלא אם אך "ספק" אם עץ מאכל הוא ,שפיר שרי להשחיתו ,דהא ספיקא דאורייתא
מן התורה לקולא.
והנה ה"חוות דעת" (יו"ד סו"ס קי ,בהקדמת בית הספק) ביאר בדעת הרמב"ם ,שאין
כוונתו שכל ספק מן התורה לקולא ,אלא שכל דבר הנכתב בתורה ,נאמר דוקא על ודאי
ולא על ספק ,בין לענין לאוין ,כגון "לא תגזול" שהאיסור רק על גזילה ודאית ,ובין לענין
קיום עשה ,שיש לקיימו באופן ודאי ,כגון נטילת לולב ,שהכוונה ללולב ודאי .עכת"ד.
ולדבריו הרי מיושבת הקושיא ,שכן גם בכריתת אילן סרק ,אין ההיתר אלא רק כשיש
ידיעה ודאית שאינו אילן מאכל ,אבל ספק אסור.
אכן אכתי צ"ב ,דלפ"ז תיקשי איפכא ,מדוע דוקא כאן נוסף ונאמר "אשר תדע" ,הלא
דין כללי הוא בכל המצוות ,עשין ולאוין ,שלא נאמרו אלא בדבר ודאי .לכאורה ,אף אם
לא היה נאמר כאן "אשר תדע" ,שפיר הוה ידעינן שנצרכת ידיעה גמורה שאינו עץ
מאכל ,ומאי קמ"ל קרא.
ואשר יראה בעה"י ,דהנה בפסוק יט נאמר האיסור "לא תשחית את עצה" וכו' ,ושם
נאמר" :כי ממנו תאכל" .ובפסוק כ נאמר ההיתר "אותו תשחית" ,ושם נאמר ,שההיתר
הוא" :אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא".
נמצא ,שלפי כללו של החוות דעת ,שכל ציווי נאמר רק בדבר ודאי ,המשמעות בפסוק
כ ,שדוקא כאשר ידוע בודאי שאינו עץ מאכל ,אז מותרת הכריתה ,לכאורה נסתרת מן
המשמעות בפסוק יט ,שדוקא בודאי כאשר ידוע שהוא עץ מאכל ,אז אסורה הכריתה.
לכן הוסיף הכתוב בפסוק כ את "אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא" ,ללמדך ,שהמשמעות
בפסוק יט אינה נסתרת מפסוק כ ,משום שאדרבא ,בפסוק כ הודגש ,שרק אם "תדע" כי
לא עץ מאכל הוא ,הכריתה מותרת ,לא בספק ,שהכריתה אסורה.
וזה תואם את המשמעות בפסוק יט לפי כללו של החו"ד ,שכל ציווי נאמר רק בדבר
