Page 554 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 554

‫‪Pg: 554 - 18-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫שופטים‬                      ‫ברכת‬  ‫תקנד‬

‫התראה‪ .‬אטו רק נביאים אחרים יכולים להתרות בו‪ ,‬האמנם יתכן לומר כן (ויעו' סנהדרין‬
                                                                         ‫פט‪.):‬‬

‫וצ"ל‪ ,‬שאין ה"ספק" כאן‪ ,‬אלא רק כלפי שומעי הנבואה‪ ,‬אבל ה"מתנבא" עצמו הרי‬
‫יודע את ה"שקר"‪ .‬גם ה"מתרים"‪ ,‬מתרים אותו על ודאי‪ ,‬היינו שהוא מתנבא על שקר‬
‫[וברור שאע"פ שהמתרים מסופקים‪ ,‬אין "התראת ספק" אלא כלפי עובר העבירה‪ ,‬והרי‬
‫כלפי הנביא היא זו התראת ודאי]‪ .‬ואילו כל מה שיתברר לאחר מכן‪ ,‬הוא אך הוכחה‬
‫ברורה כי אמנם שיקר‪ ,‬והוכחה זאת נצרכת היא לעונשי הבי"ד‪ .‬משא"כ עצם ההתראה‪,‬‬

                                ‫אינה על ספק‪ ,‬אלא על ודאי‪ ,‬כלפי המתנבא עצמו‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

                      ‫גלות לעתיד לבא‬

‫ְו ִאם ַיְר ִחיב ה' ֱאֹל ֶקיָך ֶאת ְּג ֻב ְלָך ַּכ ֲא ֶׁשר ִנ ְׁשַּבע ַל ֲא ֹב ֶתיָך ְו ָנ ַתן ְלָך ֶאת ָּכל ָה ָאֶרץ ֲא ֶׁשר‬
‫ִּדֶּבר ָל ֵתת ַל ֲא ֹב ֶתיָך‪ִּ :‬כי ִת ְׁש ֹמר ֶאת ָּכל ַה ִּמ ְצָוה ַהּ ֹזאת ַל ֲעׂ ֹש ָתּה וגו' ְוָי ַס ְפ ָּת ְלָך עֹוד‬

                                      ‫ָׁשֹלׁש ָעִרים ַעל ַהּ ָׁשֹלׁש ָה ֵאֶּלה (יט‪ ,‬ח‪-‬ט)‬

‫"הרי תשע‪ ,‬שלש שבעבר הירדן ושלש שבארץ כנען ושלש לעתיד לבא"‬

                                                                                    ‫(רש"י)‬

‫חזינן‪ ,‬שלעתיד לבוא יקומו עוד שלש ערי מקלט‪ ,‬וכ"ה בספרי (כאן) ובירושלמי (פרק‬
‫הגולין ה"ו)‪ .‬וכ"כ הרמב"ם (פ"ח מהל' רוצח ה"ד)‪" :‬בימי המלך המשיח מוסיפין שלש אחרות‬

        ‫על אלו השש‪ ,‬שנאמר ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה" וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬

‫ובהגהות "ידי משה" על המדרש (דברים רבה פרשה ב‪ ,‬פיסקא ל) הקשה‪ ,‬הלא לעתיד‬
‫לבא אין מיתה בעולם‪ ,‬כמבואר במדרש שם‪ ,‬ולמאי בעינן ערי מקלט‪ .‬ותירץ‪ ,‬ע"פ מש"א‬
‫בבראשית רבה שופך דם האדם הרי כשהרג ולא נהרג אימתי נהרג‪ ,‬פי' כשיהרוג אחד‬
‫במזיד בלי עדים‪ ,‬יהרג לעתיד לבא‪ ,‬וכמו כן כשיהרוג בשוגג ולא גלה בעוה"ז יהיה גולה‬

                                                          ‫לעתיד לבוא‪ .‬יעויי"ש‪.‬‬

‫ושאלו (עיון הפרשה)‪ ,‬הלא כיון שחיוב גלות בהורג בשגגה‪ ,‬הוא עד שעת מיתת הכהן‬
‫גדול‪ ,‬א"כ לעתיד לבוא שלא ימות הכהן הגדול [כיון שלא תהא מיתה בעולם]‪ ,‬הרי לא‬

  ‫יוכלו לצאת כל ימי חייהם מערי מקלט‪ ,‬ובזה הרי לא נתחייב ההורג בשגגה מעיקרא‪.‬‬
   549   550   551   552   553   554   555   556   557   558   559