Page 551 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 551

‫‪Pg: 551 - 18-Back 21-11-17‬‬

‫תקנא‬  ‫מרדכי‬  ‫שופטים‬                      ‫ברכת‬

‫וכבר שאלו‪ ,‬למה לי קרא יתירא ["משנה"] לאשמועינן שהמלך צריך לכתוב לו ב'‬
‫ספרי תורה‪ ,‬הלא כל איש מישראל מחויב במצוה של כתיבת ס"ת‪ ,‬וע"כ שציווי המלך‬
‫לכתוב ספר תורה שנאמר כאן‪ ,‬הוא מלבד חובתו הישראלית ככל יהודי‪ ,‬לכתוב לו ספר‬

                                                                        ‫תורה‪.‬‬

‫ומה שהביא רש"י מתרגום אונקלוס ש"משנה" היינו לשון שינון ודבור‪ ,‬צ"ע מה‬
‫כוונתו בזה‪ .‬שכן אם הכוונה שילמד בתורה‪ ,‬הרי זה מפורש בהמשך הכתוב "והיתה עמו‬
‫וקרא בו כל ימי חייו"‪ .‬ואין לומר שהכוונה היא לתורה שבעל פה‪ ,‬וזהו לשון שינון (יעו'‬
‫בתפארת יהונתן לרבי יונתן אייבשיץ‪ ,‬כאן)‪ ,‬דהא כתיב "וכתב לו"‪ ,‬וקי"ל בגיטין (ס‪ .‬ובפירש"י‬
‫שם ד"ה והא דלא) שאסור לכתוב "שום דבר גמרא והלכה ואגדה"‪ ,‬וע"כ איירינן בתורה‬

                                                                      ‫שבכתב‪.‬‬

‫אכן בתרגום יונתן ב"ע‪" :‬ויכתבון ליה סביא [היינו‪ ,‬הזקנים] ית פרשא אורייתא הדא‬
‫על ספרא"‪ ,‬ע"כ‪ .‬משמע שכתבו על משנה תורה רק את "פרשת המלך"‪ .‬וכן יעויין‬
‫ברא"ש (כאן פסוק כ)‪ ,‬שכתבו רק את עשרת הדברות‪ .‬וכ"ה בדעת זקנים מבעלי התוס'‬
‫(כאן)‪ .‬וע"ע לרש"ש (סנהדרין כא‪ ,‬ב)‪ .‬ולדבריהם א"ש לישנא דקרא "משנה"‪ ,‬כי יש כאן‬

        ‫ציווי מיוחד‪ ,‬נוסף על דין כתיבת ס"ת של כל יהודי‪ ,‬לכתוב את הפרשיות הללו‪.‬‬

‫איברא‪ ,‬שזה צ"ע‪ ,‬מדקי"ל בגיטין (ס‪ ).‬שאסור לכתוב פחות מספר שלם (ע"ש ברש"י‬
‫ד"ה דלא)‪ ,‬והיכי שרי לכתוב למלך פרשיות אלו בלבד‪ .‬וכי תימא שכתיבה מיוחדת למלך‪,‬‬
‫מותרת‪ ,‬כמו כתיבת פרשיות התפילין‪ ,‬מזוזות ופרשת סוטה‪ .‬זה אינו‪ ,‬דשאני התם‬
‫שמצותה בכך‪ ,‬אבל בס"ת של מלך‪ ,‬הלא מפורש (פסוק יט)‪" :‬וקרא בו כל ימי חייו למען‬
‫ילמד ליראה את ה' אלקיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם"‪,‬‬
‫הרי שמטרת הכתיבה היא "למען ילמד"‪ ,‬והרי בגיטין שם מבואר שאסור לכתוב פרשיות‬

                                           ‫להתלמד‪ ,‬וצ"ע (ועי' שאגת אריה סי' לד)‪.‬‬

‫וע"כ צ"ל‪ ,‬בטעמא שאין בכתיבת תפו"מ משום איסורא דאין כותבין את התורה‬
‫פרשיות‪ ,‬מצד שני טעמים‪ .‬חדא‪ ,‬שבעצם הציווי של קיום דין תפו"מ‪ ,‬כלול גם ציווי‬
‫לכתיבת "פרשיות" אלו‪ ,‬והו"ל כגזירת הכתוב המתירה‪ ,‬ואף מצוה היא‪ ,‬לכתוב את‬

                                                               ‫הפרשיות האלו‪.‬‬

‫עוד אמרו‪ ,‬דדינא ואיסורא דאין כותבים פרשיות‪ ,‬לא נאמר אלא בכתיבה‪ ,‬שאינה‬
‫אלא ל"כתיבת ספר תורה"‪ ,‬משא"כ אם יש בפרשה זאת קיום דין או מצוה כשלעצמה‪,‬‬

                                          ‫בכהאי גוונא‪ ,‬לא נאמר האיסור מעיקרו‪.‬‬

‫ומהשתא‪ ,‬לא מיבעיא‪ ,‬אם נימא דהו"ל כגזירת הכתוב‪ ,‬לכתוב את הפרשיות דתפו"מ‪,‬‬
‫ודאי דכתיבת ס"ת‪ ,‬נמי לא שנא‪ ,‬ואף מצות כתיבת הפרשה למלך‪ ,‬הו"ל כגזירת הכתוב‪.‬‬
   546   547   548   549   550   551   552   553   554   555   556