Page 546 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 546
Pg: 546 - 18-Back 21-11-17
מרדכי שופטים ברכת תקמו
אבל מש"כ הרמב"ם בהלכה שלפנינו (פ"ג הלכה י) ,אינו מ"פרשת המלך" ,שאמנם לא
הוזכרה הלכה זו בפרשת המלך ,אלא מעיקר הדין .וצ"ב ,מהו המקור להלכה זו הנ"ל,
ובמה היא חלוקה ,הלכה זו מפרשת המלך.
ונראה ,שהדבר מפורש בדברי הרמב"ם עצמו ,שהרי הוסיף שם מה שלא כתב להלן
(בפרק ד) ,וז"ל" :יש למלך רשות להרוג אותם ולתקן העולם" .היינו ,שההיתר והרשות,
הוא רק כשהוא "לתקן העולם".
והוא זה החילוק ,שבפרק ד ,הרשות ,היא היא ה"מלכות" [שכן הדברים המותרים
והמורשים בפרק זה ,הוא לצורך המלך או המלכות] ,היינו שכך הוגדרה וכך ניתנה,
כדילפינן מ"פרשת המלך" .ואילו הרשות להמבואר בהלכה שלפנינו (פ" ג הלכה י) היא
"תיקון העולם" ,שניתנה והוטלה על "כח המלכות" ואחריותו.
והנה בתחילת פרק רביעי ,כשמתחיל הרמב"ם לכתוב את היתרי "פרשת המלך" ,כתב
הרדב"ז" :רשות יש למלך פרק כה"ג (ב ):וכו' ופסק כר' יוסי וכשמואל שאמרו כל האמור
בפרשת המלך המלך מותר בו ,ואמרו בכמה מקומות נדרים כ"ח ע"ד גיטין ע"א ב"ק
קיג ע"א ב"ב נד ע"ב (ה ע"א) דינא דמלכותא דינא ואפילו מלכי הגויים אמרינן בהו דינא
דמלכותא דינא".
היינו ,שפרשת המלך היא קיום דין של "דינא דמלכותא דינא" ,ולפיכך היא מקור לכל
"דינא דמלכותא" ,אף אם אינו של מלך ישראל .מפני שאינו מדיני ה"מלך" ,אלא מדין
ה"מלכות" .כלומר ,זו היא צורתה של מלכות ,שיהא ה"דינא" שלה "דינא" .וזהו חידוש
נפלא.
ומובן היטב ,גם זאת שהביא הרדב"ז את המקור מפרק ד ,היינו מ"פרשת המלך" לא
מההלכה שלפנינו (פ"ג ה"י) .כי הלכה זאת כאמור ,נובעת מכוחו של ה"מלך" ומאחריותו
כפי שזה מובע במש"כ הרמב"ם "ולתקן את העולם" ,היינו מתוך האחריות והכח לבצע
"תיקון העולם" .וכמובן שזה נאמר רק למלך ישראל ,כי מכח ומדיני "המלך" הוא ,לא
ממהותה של ה"מלכות" ,כפרשת המלך בפרק ד .הוא שאמרנו ,שרק בפרק ד הוא מקור
נאמן לדינא דמלכותא דינא ,כמש"כ הרדב"ז.
והנה האבני נזר (יו"ד סי' שיב אותיות מז-מט) הביא את דברי הר"ן בדרשותיו (דרוש
הי"א) ,שההבדל בין שופט לבין המלך ,הוא שהשופט ,שופט רק לפי משפט התורה ,מה
שאין כן המלך ,ניתנה לו הרשות "כי אם יצטרך כפי הסידור המדיני תיקון יותר אשר
