Page 556 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 556
Pg: 556 - 18-Front 21-11-17
מרדכי שופטים ברכת תקנו
ויעו' להתוס' בכתובות שם (מ .ד"ה כגון וכו') ,שהביאו להקשות בשם התו"י ,אמאי
איצטריך קרא לאלופי שאין עשה דכיבוד אב דוחה שבת ,הלא אילו אמר האב לא
בעינא ,מי איכא לעשה כלל ,כדאמרינן בעשה דולו תהיה לאשה ,דמשו"ה אינו דוחה
לאוין ,משום ד"אי אמרה לא בעינא מי איתיה לעשה כלל" .ותירצו התוס'" :וי"ל דהתם
מ"מ מיד כשצוה האב ,הוי עשה לעשות מצותו".
וביאור דבריהם ,לחלק בין אם ה"לא בעינא" ,מסלק את החיוב לקיים ,לבין אם ה"לא
בעינא" מסלק את המצוה .שכן כשהאב אומר "לא בעינא" לכבוד ,פקע ממעשה זה
שם כיבוד מיסודו .והראיה ,כי מיד כשיחזור האב מסירובו ,חזרה החובה לקיים ,באותו
מעשה עצמו ,חובת כיבוד אב .משא"כ במצות "ולו תהיה לאשה" ,גם כשהאשה
מסרבת ,אכתי שייכא עצם המצוה.
והרי יסוד הסברא ,דכל היכא ד"אי אמרה לא בעינא" וכו' ,לכן גם כשאינה אומרת "לא
בעינא" ,אין העשה דוחה ל"ת ,הוא משום שזה מראה על חולשת העשה ,שהרי ישנם
היכי תימצי ,שעל אף האפשרות לקיים את עצם המצוה ,בכל זאת אין חיוב לקיימה.
וזה שייך ,דוקא אם עצם המצוה מישך שייכא .משא"כ אם עצם המציאות של המצוה,
לא קיימת ,אין בכך כל ראיה על חולשתה של המצוה ,שכן מה שפטורים לקיימה ,אין זה
"פטור" ,אלא ,שהמצוה עצמה לא שייכא.
ונראה פשוט ,דה"ה לתלמיד חכם המוחל על כבודו ,אין זה "פטור" מן החיוב ,אלא
שעצם החיוב אינו קיים ,משום שכשהוא מוחל ,לא ניתנה מצות כיבוד תלמיד חכם.
ולכן ,אין עובדה זאת של מחילה ,מצביעה על חולשה כלשהי ב"עשה" זה של כיבוד
תלמיד חכם.
"ובערת הרע" בעדות שא"א יכול להזימה
ַו ֲע ִׂשי ֶתם לֹו ַּכ ֲא ֶׁשר ָז ַמם ַל ֲעׂשֹות ְל ָא ִחיו ּו ִב ַעְר ָּת ָהָרע ִמ ִּקְרֶּבָך (יט ,יט)
בב"ק (פח ).איתא" :אלא מעתה לר' יהודה [דס"ל דחובל בעבד כנעני אין לו בושת
משום שעבד אין לו אחוה] ,זוממי עבד לא יהרוגו ,דכתיב ועשיתם לו כאשר זמם
לעשות לאחיו [וכיון דהם לא יהרוגו גם העבד לא יהרג ,דה"ל עדות שאין אתה יכול
