Page 552 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 552

‫‪Pg: 552 - 18-Front 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫שופטים‬                       ‫ברכת‬  ‫תקנב‬

‫אלא אף כדנימא דכתיבה לצורך קיום דין שנאמר בפרשיות‪ ,‬אינו בכלל האיסור‪ ,‬הלא גם‬
‫כתיבת פרשת המלך לא שנא‪ .‬ואע"פ שמטרת כתיבת פרשה זאת‪ ,‬היא "למען ילמד"‪,‬‬
‫אבל כיון שהמצוה היא קיום דין של "וכתב"‪ ,‬היינו כתיבת הפרשה‪ ,‬לכן גם לצורך קיום‬

                                               ‫דין זה לא נאמר איסורא מעיקרא‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

            ‫מצות כתיבת ס"ת ל"מלך ולא מלכה"‬

     ‫ְו ָהָיה ְכ ִׁש ְבּתֹו ַעל ִּכֵּסא ַמ ְמ ַל ְכּתֹו ְו ָכ ַתב לֹו ֶאת ִמ ְׁש ֵנה ַהּתֹוָרה ַהּ ֹזאת וגו' (יז‪ ,‬יח)‬

           ‫"שום תשים עליך מלך‪ ,‬מלך ולא מלכה" (ספרי‪ ,‬לעיל פסוק טו)‬

‫וקשה‪ ,‬תיפוק ליה משום שהמלך מצווה לכתוב לו ספר תורה‪ ,‬ואשה הרי פסולה‬
‫בכתיבה (גיטין מה‪ ,):‬וגם אינה יכולה לעשות שליח לכתוב לה‪ ,‬כיון ד"כל מילתא דאיהו לא‬
‫מצי עביד לא מצי משוי שליח" (עי' מנ"ח מצוה תריג)‪ ,‬ושוב ממילא ידעינן שהיא פסולה‬

                                        ‫למלכות‪ ,‬ול"ל מיעוטא ד"מלך ולא מלכה"‪.‬‬
‫ומלבד תירוצים אחרים יש לומר‪ ,‬שאילו האשה היתה ראויה למלכות‪ ,‬לא היה נאמר‬
‫"וכתב" [לשון זכר]‪ ,‬אלא לשון אחרת‪ .‬ומכיון שהיתה מצווה על כתיבת ספר תורה‪,‬‬
‫היתה אולי גם כשרה לכך‪ .‬שהרי כל מה שהאשה פסולה‪ ,‬הוא רק משום שאינה בכלל‬
‫הציווי‪ ,‬או משום שאינה בכלל ה"ולמדתם"‪ .‬ואילו היתה ראויה למלכות‪ ,‬הרי היתה‬

            ‫מצווה במפורש גם על מצות כתיבת ס"ת [לכן גם היתה ראויה לכתיבתו]‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

                  ‫חיוב כהנים בברכת המזון‬

‫ֹלא ִי ְהֶיה ַלּ ֹכ ֲה ִנים ַה ְלִוִּים ָּכל ֵׁש ֶבט ֵלִוי ֵח ֶלק ְו ַנ ֲח ָלה ִעם ִי ְׂשָר ֵאל ִאֵּׁשי ה' ְו ַנ ֲח ָלתֹו‬
                                                            ‫ֹיא ֵכלּון (יח‪ ,‬א)‬

‫"א"ל רבינא לרבא‪ ,‬נשים בברכת המזון דאורייתא או דרבנן" וכו' (ברכות‬

                                                                                       ‫כ‪):‬‬
   547   548   549   550   551   552   553   554   555   556   557