Page 555 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 555
Pg: 555 - 18-Back 21-11-17
תקנה מרדכי שופטים ברכת
ופשוט ,שמיתת הכהן הגדול אינה "זמן" בעיקר החיוב ,אלא אך "פטור" שחל בשעת
מיתתו ,ואילו עצם חיובו בגלות ,אמנם לעולם הוא .ולכן ,אם אין קיימת מיתת הכהן
הגדול ,ודאי שהוא בגלותו עד עולם ,כי זהו חיובו ועונשו .וז"ב.
עמידת עדים תלמידי חכמים לפני הדיינים
[עשה דכבוד התורה ו"לא בעינא"]
ְו ָע ְמדּו ְׁש ֵני ָה ֲא ָנ ִׁשים ֲא ֶׁשר ָל ֶהם ָהִריב ִל ְפ ֵני ה' ִל ְפ ֵני ַהּכֹ ֲה ִנים ְו ַהּׁ ֹש ְפ ִטים ֲא ֶׁשר ִי ְהיּו
ַּב ָּי ִמים ָה ֵהם (יט ,יז)
"בעדים הכתוב מדבר וכו' ולמד שצריכין להעיד עדותן מעומד" (רש"י,
ומקורו בשבועות ל).
ומבואר בשבועות (שם ע"ב) ,שאם העדים תלמידי חכמים אינם צריכים לעמוד בפני
הדיינים ,דעשה ד"כבוד התורה" עדיף ,ודחי לעשה ד"ועמדו שני האנשים" ,עיי"ש .וכ"פ
בשו"ע (חו"מ סי' כח ס"ה).
וראיתי שואלים ,מהא דאיתא בכתובות (מ ).גבי עשה ד"ולו תהיה לאשה" (דברים כב,
יט) שאינו דוחה לאו ,כיון דאי אמרה "לא בעינא" ליכא מצוה כלל ,יעויי"ש .שלפ"ז ,מה
יפה כחו של עשה ד"כבוד התורה" לדחות עשה ד"ועמדו שני האנשים" ,הלא לכאורה,
אם יאמר התלמיד חכם "לא בעינא" ליתא לעשה כלל ,שהרי "תלמיד חכם שמחל על
כבודו כבודו מחול" (קידושין לב .ועי' ט"ז חו"מ סי' טו ד"ה אבל) ,ומאי שנא מלאו ד"ולו תהיה
לאשה".
ולענ"ד ,אין ענין דין עשה ה"מועדף" ,לדין "עשה דוחה לא תעשה" .שכן ,ה"אי אמרה
לא בעינא" ,מצביע על "חולשת" העשה ,הנתון בתנאי נסיבות ,לעומת הלאו ,שאין לו כל
מגבלה .אבל "כבוד התורה" ,לא בא "לדחות" ,אלא אך "להעדיף" .והלא זה ברור ,דעשה
דכבוד התורה" ,עדיף" הוא מכל עשה אחר .כלום "עדיפות" זאת ,מותנית במגבלה כל
שהיא .האם יכולת המחילה ,מצביעה על קלישות ב"עדיפות" של עשה דכבוד התורה.
ולק"מ.
