Page 164 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 164

‫‪Pg: 164 - 6-Front 22-04-14‬‬                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                   ‫פרשיות מהחיים‬

‫בחרן ועשיו בארץ שעיר‪ .‬במפגש הזה ייפגשו שני העולמות ללא מחיצות‬
‫או הסוואות‪ ,‬ובלי כנפיים של אבא ואימא – ובזה עוצמתו‪ .‬המפגש הזה‬
‫יוביל כל אחד מהם לגלות באמת את דרכו‪ ,‬את עניינו ואת מהותו‪ .‬ראינו‬
‫שיעקב מתכונן למפגש בצורה המדוקדקת ביותר‪ ,‬כפי שמלמד אותנו‬
‫רש"י‪" :‬התקין עצמו לשלשה דברים לדורון‪ ,‬לתפלה ולמלחמה"‪ ,‬אך נוסף‬
‫על כך‪ ,‬יעקב מחפש את החולשות הנפשיות והרוחניות של עשיו כדי‬

                                                              ‫לעבור מפגש זה בשלום‪.‬‬

‫יעקב‪ ,‬אשר מכיר את עשיו אחיו עוד מבטן אימו ממש‪ ,‬מזהה שני דברים‬
‫שהם כל עניינו של עשיו‪ .‬הראשון הוא הכבוד‪ ,‬והשני הוא הרכוש ואת‬
‫שניהם מספק יעקב באופן בלתי מוגבל לאחיו הרודף אחריהם כל ימיו‪.‬‬
‫באמצעות מעשיו מבקש יעקב ללמד את הדורות אחריו מהו היחס השגוי‬
‫לאותם נושאים‪ ,‬כדי שנלמד מכך מהי הגישה הנכונה והראויה לכבוד‬

                                                                                    ‫ולרכוש‪.‬‬

                         ‫עבדך יעקב‬

‫בהנחיות שמעביר יעקב לאנשיו‪ ,‬וגם בשיח בינו ובין עשיו – המילים‬
‫"עבדך" ו‪"-‬אדוני" הן המילים המוזכרות ביותר‪ .‬המפגש‪ ,‬אשר מבוצע‬
‫באופן מוקפד ביותר‪ ,‬כולל השתחוויות של כלל הילדים והנשים לעשיו‪.‬‬
‫לא אחיך‪ ,‬לא אוהבך‪ ,‬לא גדלנו באותו בית ו'אכלנו מאותו המסטינג' –‬

                                                                             ‫אלא "עבדך"‪:‬‬
     ‫" ּכֹה ֹתא ְמר ּון‪ַ ,‬לאדֹ ִני ְל ֵע ָשׂו‪ֹ ּ :‬כה ָא ַמר‪ַ ,‬ע ְב ְ ּד ָך ַי ֲע ֹקב‪ָ ...‬ו ֶא ׁ ְש ְל ָחה‬
     ‫ְִַַּיִַּגגלׁהאֲ ְַועֲםהשָחִֵּּגבא‪-‬ירתֵ ֹרוליׁד ְָנ‪ָּ -‬אושַנַ‪.‬על‪.‬להא ּד‪.‬וא ִָ‪-‬וְֲחודֹאיִָנָאההידֹלִ ִּ‪ֶ,,‬ונחדיי ִא‪,‬יַול‪ָ,‬ל‪ִ ְ .‬ה‪.‬מל‪,‬א‪ְ ָ.‬ע ֹצפַדַַֹוֵוִנִבנִּּיאי ׁיתרְ ַ‪ּ-‬גַשֵׁ ְעְִַּחללְשןתֵבְןֲָעפּ ְֵדחָּנֹבַווישׂה‪ֵּ.‬וֶׁוּע‪ְ.‬ה;‪.‬י‪ֶ .‬ש‪.‬נ ְ"םָ‪.‬יופ; ַָךַ(אוַ‪.‬חוֲִַֹ‪.‬וּביחׁא‪ְ .‬רַתְרושמ‪ָּ ְ,‬אַ ֵראתה ִֶַָּנּנש ַמתּחְגי ּׁוהרםתְָּשוַ ַתיא‪-ְ ְ,‬לילרֹוְֵבָלֵַ ּדצג ַסי–ע ֶהםְלףהבןגְׁ ֶ‪)ְִּ,‬דו ָשה‪ֵַָ.‬וַּךנרבִּ ֵתְהחׁעל ְַילשְֲַּ ַּעעפ—תְ ַָובֲֹקעְִּיחִֶּׁדבוְמיָישךןָ ַּ‪.-‬םַתי‪ֲִַ ,‬וֲמחִּע ְַונתע ַָּוֹקּג ׁ‪.‬חד‪.‬ב‪.‬שה‪-,‬‬

‫יעקב מוכן לוותר על כבודו ולכבד את עשיו‪ ,‬מפני שבעיניו הכבוד אינו‬
‫העיקר‪ ,‬הוא אינו כלום‪ .‬עשיו‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מייחס חשיבות רבה ועיקרית‬

                                                                                                                           ‫‪164‬‬
   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168   169