Page 245 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 245

‫‪Pg: 245 - 8-Front 22-04-14‬‬

            ‫ועל שאיפות‪ ,‬על חזון ועל שינוי המציאות בחברה הישראלית מאידך‬
                                                                            ‫גיסא‪ .‬נחזור לזה בסוף‪.‬‬

            ‫בפרשת "ויחי"‪ ,‬אשר נקרא השבת‪ ,‬נפרד יעקב אבינו משנים עשר‬
            ‫השבטים והוא מברך כל שבט בברכתו המיוחדת לו‪ֵ " :‬ה ָא ְספ ּו ְו ַא ִ ּגי ָדה ָל ֶכם‪,‬‬
            ‫ֵאת ֲא ׁ ֶשר‪ִ -‬י ְק ָרא ֶא ְת ֶכם‪ּ ְ ,‬ב ַא ֲח ִרית ַה ָ ּי ִמים"‪( .‬בראשית מט‪ ,‬א)‪ .‬מדבריו של‬
            ‫יעקב עולה שהברכות המועברות לבניו כעת‪ ,‬הן לא רק ברכות נצחיות‪,‬‬
            ‫אלא הן ברכות שמהוות את המהות של עם ישראל ואשר ילוו את האומה‬

                                                                          ‫הישראלית לנצח נצחים‪.‬‬

                                                                        ‫זאת ברכת יעקב לשבט דן‪:‬‬

            ‫ֲִעל ֵי ׁליש‪ּ-‬ו ֶ ָד ֶע ְרתְך ָ‪,‬ך‪ִ ְ ׁ ,‬שק ִִ ּופיי ִפֹתןי‬  ‫ָי ִ ֹא ַדירןח ַע ַ ּהמ ֹֹּנוׁ ֵ ְּשכ ְ ַךא‪ַ ,‬ח ִעד ְּ‪,‬ק ֵׁ ִביש ְ‪-‬ב ֵסט ּוי ִסי‪ַ ְ ,‬שׂ ָו ִ ּיר ּ ֵפֹאלל‪ְ .‬רֹי ְ ִכהיב ֹו‪,ָ -‬דן ָא ָנ ָח ֹחו ׁרש‪.‬‬  ‫" ָ ּדן‪,‬‬
                                                                                                                                                                                                                            ‫ֲע ֵלי‬

                                                                        ‫ה'" (בראשית מט‪ ,‬טז–יח)‪.‬‬

            ‫מה המשמעות של הביטוי "כאחד שבטי ישראל"‪ ,‬ואם הכוונה היא שהוא‬
            ‫כמו כל שבטי ישראל‪ ,‬אז מדוע יעקב מוצא לנכון להגיד את זה דווקא‬

                                                                                             ‫לשבט דן?‬

            ‫רבי יוסף בכור שור מבעלי התוספות (המאה ה‪ ,12-‬צרפת) מסביר שיעקב‬
            ‫מבקש לקבוע מסמרות לנצח וכדי שאף אחד לא יוכל לטעון ולפעול‬
            ‫אחרת‪ :‬אין הבדל בין השבטים שיצאו מהאימהות – רחל ולאה‪ ,‬לבין‬
            ‫השבטים אשר יצאו מהשפחות – בלהה וזלפה‪ .‬דן היה בנה הבכור של‬
            ‫בלהה‪ ,‬שפחתה של רחל‪ ,‬אשר ניתנה ליעקב לאחר שרחל לא הצליחה‬
            ‫להביא ילדים‪ .‬יעקב‪ ,‬מודיע קבל עם ועולם‪ ,‬בפני כל השבטים‪ ,‬שדן הוא‬
            ‫"כאחד שבטי ישראל"‪ ,‬כולל היכולת שלו לשפוט ולהנהיג את עם ישראל‪,‬‬

                                                                         ‫כמו כל יתר בני השפחות‪:‬‬

‫ יחיו תשרפ‬  ‫"כאחד שבטי ישראל – אעפ"י שהוא מבני השפחות יעמיד‬
            ‫שופט גדול וחזק שישפוט את ישראל בכחו והוא יחל להושיע‬
            ‫את ישראל מיד פלישתים‪ .‬כאחד שבטי ישראל כמיוחד שבשבטי‬

                                                            ‫ישראל" (בראשית מט‪ ,‬טז)‪.‬‬

            ‫בפתיחתה של פרשת "וישב" פגשנו את היחס הלא הוגן של בני לאה‪,‬‬

‫‪245‬‬
   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249   250