Page 29 - PARSHIYOT MEHAHAYIM -avi skali
P. 29
Pg: 29 - 1-Front 22-04-14
תישארב תשרפ תשובתו של הרמב"ם
אם כך ,מה ההבדל בין האדם לפני החטא ובין האדם לאחר מכן? על פי
פשט הדברים נראה שהאדם קיבל דעת ואת היכולת להבחין בין טוב ורע.
האם ייתכן לומר שעד אז לא היו לאדם יכולות שכליות גבוהות ודווקא
החטא עצמו הוא זה שהועיל לו?
הרמב"ם 4בספרו "מורה נבוכים" מבהיר את הדברים בצורה מופלאה.
בדבריו מסביר הרמב"ם איך עבר האדם מהמצב שבו היה לפני החטא
למצבו שלאחריו .בשל היסודות הגדולים הנלמדים מהדברים ,נביא את
הדברים בשלמותם:
"כי השׂכל ,שאותו השפיע אלוקים על האדם – והיא שלמותו
האחרונה – הוא אשר היה לאדם קודם מריו (=חטאו) ,ובגללו
נאמר עליו שהוא בצלם אלוקים ובדמותו .בגללו פנה אליו בדיבור,
וציווה אותו ...ואין ציווי לבהמות ולא למי שאין לו שׂכל .בשׂכל
הוא מבחין בין אמת ושקר ,וזה היה מצוי בו בשלמותו ותמותו.
אבל הטוב והרע הוא במפורסמות לא במושכלות .לפי שאין
אומרים השמים כדוריים טוב ,והארץ שטוחה רע ,אלא אומרים
אמת ושקר .וכך בלשוננו אומרים על הנכון והשווא – אמת
ושקר ,ועל הנאות והמגונה – טוב ורע .ובשכל ידע האדם האמת
מן השקר ,וכך הוא הדבר בכל העניינים המושכלים .וכיון שהיה
בשלמות מצביו ותמימותן ,והוא עם תכונותיו ומושכליו אשר בו
נאמר מחמתן ותחסרהו מעט מאלוהים ,לא היה לו כח שמתעסק
במפורסמות כלל ,ולא השיגן ,עד שאפילו היותר מפורסמת
במידות לגנאי ,והיא גילוי הערווה לא היה זה רע בעיניו ולא הרגיש
את גנותו.
וכאשר חטא ונטה אחרי תאוותם הדמיוניות ותענוגות חושיו
הגופניים כמו שאמר :כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים.
הרמב"ם – רבי משה בן מימון .חי בספרד ,במרוקו ובמצרים .מגדולי הפוסקים 4
בכל הדורות ,מחשובי הפילוסופים בימי הביניים ,איש אשכולות ורופא .עליו נאמר
"ממשה עד משה לא קם כמשה" והוא אף הוכתר בכינוי "הנשר הגדול".
29
