Page 118 - YAD VASHEM-rapaport book.YAD VASHEM-rapaport book.1A
P. 118
Pg: 118 - 4-Back 21-04-26
בימי הלחימה לא היה לו פנאי לעצור ולחשוב על משמעות הדברים
הללו ,והם נדחקו במחשבתו לקרן זווית .כעת שבו והתעוררו .הוא
גם נזכר כיצד לאחר הפציעה ,בימי אשפוזו ,שמע שמדברים על גורל
היהודים ,אבל היו אלה קטעי דברים ,מעין שמועות ורמזים שליבו
סירב לקבל .כעת ,כשבאה הידיעה על שחרור ַרטנָה ,החליט ַחס ֶקל
לכתוב מכתב להוריו .הוא התיישב ,לקח בידיו נייר ועט והשתהה.
קשתה עליו מלאכת הכתיבה לאלה שאינו יודע מה עלה בגורלם .גם
גורלו הלוט בערפל והסכנות היום־יומיות שהוא שרוי בהן בלי לדעת
מה מצפה לו בקרב הבא הקשו על הכתיבה" .עוד לא גמרתי" ,כתב
לבסוף לבני משפחתו" ,אני בחיים" ,חתם את המכתב וטמן אותו
בבגדיו עד שתגיע הזדמנות לשולחו.
עוד לפני שהגיע משלוח המזון מהמטבח הצבאי ניתנה הפקודה
לנוע הלאה ,והמפקדים והחיילים יצאו לדרך רעבים ועייפים .בשל
ביטחון השדה לא פעלו כל תשדורות הקשר ,ולכן לא ניתנו הסברים.
קוטלר מיהר ללכת הלאה ,וכשחלף על פני סלונים נכנס לעיר ,שלח
את המכתב ושב וחבר לחיילי החטיבה במעבה היער .גרמנים לא
נראו בדרך ,וההוראה הייתה לסרוק את היער בירי כשהמטרה אינה
נראית .יום ולילה הלכו ביער עד שהגיעו לתעלה שמימיה רדודים.
מפקד הכיתה נטל על כתפיו את חלקי מכונת הירייה פן יירטבו ועבר
הכבושים ,שהרי פעלו בתוכה .לכן הסברה היא שידעו על השמדת היהודים כעובדה
מוגמרת .שנית ,נראה שיש כאן הדחקה פסיכולוגית מרצון או שלא מרצון :כבר
בתקופת המלחמה (שהיא גם תקופת השואה) סירבו יהודים לא מעטים לעסוק
בנושאים שנתפסו בעיניהם כיהודיים והעדיפו במקום זאת להירתם למאבק הכללי
בגרמנים ובעוזריהם .יש לשער כי תחושות אלו נפוצו גם בקרב הפרטיזנים היהודים
שלחמו ביחידות הפרטיזנים הסובייטיות ,חשופים במיוחד למסרים של התעמולה
הסובייטית ,כגון סבל משותף וזהה של כולם ,הגרמנים מתכננים להרוג את כולם
וכדומה .לנושא התעמולה הסובייטית בתקופת המלחמה ראו Karel C. Berkhoff,
Motherland in danger: Soviet propaganda during World War II (Cambridge
).and Massachusetts: Harvard University Press, 2012
118
