Page 122 - YAD VASHEM-rapaport book.YAD VASHEM-rapaport book.1A
P. 122
Pg: 122 - 4-Back 21-04-26
ובנה .הפעם הוסר המתח ,ואת מקומו תפסה סקרנות .העלמה יצאה
לקראתו עוד לפני שהגיע אליה והחלה לדבר עימו" .מאין אתה?"
שאלה" ,אתה פולני?" חקרה .והוא השיב כשביטחון מתפשט בגרונו:
"אינני פולני אלא יהודי המשרת בצבא האדום" .מששבה שתיקה
ועמדה בעיניה הוסיף" :למדתי פולנית בבית הספר"" .כאן ,לא הרחק",
הצביעה הצעירה בידה" ,היה בית הספר של סימיַאטץ' ובו היה הגטו
של העיירה" ,אמרה ולא יספה .היא לא סיפרה על חיסול הגטו ,וכיצד
הובלו באביב 1942יהודי העיירה — זקנים ונערים ,נשים וטף — מן
הגטו ונשלחו לטרבלינקה .היו אלה דברים ש ַחס ֶקל עדיין התקשה
לקלוט את מלוא משמעותם האכזרית .אט־אט התפתחה שיחה בין
השניים ,הם דיברו על החיים שהיו ואינם ,על מאורעות המלחמה
ועל סופה הנראה קרב .יומיים חלפו והבקרים הוקדשו למפגש עם
הנערה בשער .בבוקר השלישי מיהרה הנערה לעברו כמו נושאת בשורה
חדשהּ" .פאן" (אדון) ,פנתה העלמה אל החייל היהודי הפצוע" ,הגיעו
יהודים מעיירות אחרות ומאלו ששרדו בגטו הקטן .יש פה יהודים!"
אמרה בהדגשה ,והמילים הדהדו בראשו של ַחס ֶקל כפעמוני השכמה.
"איפה הם?" שאל במהירות ,והיא החוותה בידה לכיוון בית הניצב
במרחק מה" .שם יש יהודים" ,שבה ואמרה כמו היו המילים מייצגות
מושגים מעולם נעלם.
לילה טרוף ורדוף מחשבות וציפייה עבר עליו .בקושי רב חיכה
שיעלה אור ראשון ויוכל לצאת את פתח בית החולים ולמצוא את
היהודים ,שנראו בעיניו כקרובי משפחה רחוקים .עם בוקר דידה
ַחס ֶקל על קביו לעבר הבית שהראתה לו האישה הצעירה .איש לא
נראה ברחוב אבל לא הרחק מן הבית הבחין באישה קשישה ובבחור
צעיר עומדים בחצר" .זִ'ינדֹוּברי" ,בירך אותם במבטא פולני והשניים
נחרדו מקולו" .נדמה לי שאתם יהודים" ,הרהיב ואמר" .גם אני יהודי",
ניסה להרגיע אותם .הזקנה והגבר עמדו וגופם רועד ,כאילו פנה
אליהם מי שמבקש את רעתם .משהבחין בחרדתם עבר לדבר ביידיש
והשניים נרגעו" .בוא איתנו" ,אמרו לו השניים ,שהתברר שהם אם
122
