Page 213 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 213

‫‪Pg: 213 - 7-Front 21-10-25‬‬

‫תורה קכו‬

‫ּ ַבּ ֹז ַהר ּ ְבכַּ ָמה ְמקֹומֹות ׁ ֶשּׁ ִשּבְחּו ַה ֶח ְבַרּיָא ֶאת ַרּ ִבי ׁשִ ְמעֹון ּ ֶבן יֹוחַאי ִאי ָתא וַי לְ ָדָרא‬

‫ּכַד ּ ִת ְסּ ַתּלֵק ּפּוק ַעּ ֵין וְ ִתׁ ְשּכַח‪ְ .‬והּוא ּבְ ִחינַת (שמות ל"א)‪ׁ" :‬שָבַת ַוּ ִיּנָפַׁש"‪ּ' ,‬כֵיוָן ׁ ֶשּׁ ָש ַבת ַוי_ _ _ _ _ _ _ _‬

‫בזהר בכמה מקומות ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי איתא‪" :‬וי לדרא כד‬
‫תסתלק (אוי לדור כאשר תסתלק)"‪ .‬פוק עיין ותשכח (צא עיין ותמצא) (עיין בזוה"ק ח"א‬
‫דף פ"ג וצ"ב‪ ,‬ובח"ב כ"ג ס"ה פ"ו פ"ז פ"ט)‪ .‬א) והוא בחינת (ביצה טז‪ ,.‬תענית כז‪" :).‬שבת וינפש (שמות‬

                                      ‫ליקוטים‬

‫א) בזוה"ק ע"פ הסולם (תרומה‪ ,‬תכב)‪ :‬אבל לגלות סודות ומי יודע אותם‪ .‬לחש ר' אבא‬
‫תמה אני על חכמי הדור‪ ,‬איך עוזבים אפילו לר' יהודה בלחש‪ ,‬ואמר לו ודאי איש ההוא‬
‫רגע אחד מלעמוד לפני ר' שמעון ללמוד שראית הוא אליהו היה‪ ,‬ולא רצה לגלות לך‬
‫תורה‪ ,‬בעוד שר' שמעון נמצא בעולם‪ .‬אבל הסודות כדי שתדע מעלתו של ר"ש‪ ,‬שהיה‬
‫בדור הזה לא תשכח החכמה מן העולם‪ ,‬אוי בימיך‪ ,‬ויבכו עליו הדור‪ .‬אמר לו‪ ,‬ר' אבא‪ ,‬די‬
‫לדור כשהוא יסתלק‪ ,‬והחכמים יתמעטו‪ ,‬לבכות בכיה עליו‪.‬‬
                                               ‫והחכמה תשכח מן העולם‪.‬‬
‫עוד שם (לך לך‪ ,‬שעח)‪ :‬קם ר"א ושם ידיו‬
‫על ראשו וברכו‪ .‬אמר חשבתי שהחכמה ודאי‬       ‫עוד שם (ויחי‪ ,‬קכד‪-‬ז)‪ :‬יום אחד ישן ר'‬
‫אינה נמצאת אלא באלו הצדיקים שזכו בה‬        ‫יהודה תחת אילן‪ ,‬וראה בחלומו‪ ,‬שמתתקנים‬
‫על ידי מעשיהם הטובים‪ ,‬ועתה אני רואה‪,‬‬       ‫ארבע כנפים‪ ,‬ור"ש עולה עליהם‪ ,‬וספר תורה‬
‫שבדורו של ר' שמעון‪ ,‬אפילו תנוקות זכו‬       ‫עמו‪ ,‬ולא הניח מכל ספרי סודות עליונים‬
‫בחכמה עלאה בזכותו‪ .‬אשרי לך רבי שמעון‪.‬‬      ‫ואגדתא‪ ,‬שלא העלה אותם עמו‪ ,‬והעלה‬
‫ווי להדור שאתה תסתלק ממנו‪ .‬ישבו עד‬         ‫אותם לרקיע‪ ,‬וראה שמתכסים מן העין‬
                                           ‫ואינם נגלים יותר‪ .‬כאשר הקיץ‪ ,‬אמר‪ ,‬ודאי‬
                       ‫הבוקר ועסקו בתורה‪.‬‬

‫עוד שם (יתרו‪ ,‬תיב)‪ :‬ומה במקרא הזה‬          ‫משמת ר' שמעון נסתלקה החכמה מן הארץ‪.‬‬
                                           ‫ווי לדור‪ ,‬שאותו אבן הטוב שהיו נאחזים‬
‫בה‪ ,‬והיו סומכים עליה עליונים ותחתונים‪ ,‬שהוא פתח בו פתח לא יכולנו לכנוס בה‪.‬‬
‫נאבדה מהם‪ .‬בא לפני ר' אבא‪ ,‬וסיפר לו‪ .‬דברי תורה הסתומים על אחת כמה וכמה‪.‬‬
‫העלה ר' אבא את ידיו על ראשו‪ ,‬ובכה‪ .‬אוי לדור שר' שמעון יסתלק ממנו‪ .‬כי כשאנו‬
‫ואמר‪ ,‬רחים שטוחנים בו מן טוב כל יום‪ ,‬עומדים לפני ר' שמעון‪ ,‬מבועי הלב פתוחים‬
‫דהיינו גילוי סודות התורה‪ ,‬המכונה מן‪ ,‬ולוקטים לכל עיבר‪ ,‬והכל מתגלה‪ ,‬וכשנפרדנו ממנו אין‬
   ‫אותו‪ ,‬כמ"ש הממעיט אסף עשרה חמרים‪ ,‬אנו יודעים כלום‪ ,‬וכל המבועים סתומים‪.‬‬
                                           ‫ועתה נסתלקו הרחים והמן‪ ,‬ולא נשאר ממנו‬
‫עוד שם (יתרו‪ ,‬תכד)‪ :‬באו ר' יהודה ור'‬       ‫בעולם‪ ,‬מלבד מה שכתוב‪ ,‬קח צנצנת אחת‬
‫ותן שמה מלא העומר מן והנח אותו לפני חזקיה ונשקו ידיו‪ .‬א"ר יהודה‪ ,‬זהו שאנשים‬
‫ה' למשמרת‪ ,‬בגלוי לא כתוב‪ ,‬אלא למשמרת‪ ,‬אומרים‪ ,‬יין מתחזק על שמריו ומבוע הבאר‬
‫שפירושו להניחהו בצנעה‪ .‬ועתה מי יוכל מתעטר על קשר העפר והפסולת שמכסה‬
   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218