Page 209 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 209

‫מוהר"ן רט‬  ‫‪Pg: 209 - 7-Front 21-10-25‬‬        ‫ליקוטי‬

                ‫תורה קכה‬

‫ֶאת ַרּבִי יֹו ֵסי ּ ֶבן ִק ְס ָמא ּ ְבסִי ָמן נ"ז‪ּ ,‬ולְקַּ ָמן (בסימן רע"ז) ַמה ּׁ ֶשּכָתּוב ׁשָם ׁשֶ ִעּ ַקר ּכְבֹוד ׁשַּ ָבת‬

               ‫הּוא הָ ֲאכִילָה ַעּיֵן ׁשָם ְועֹוד ּ ְבכַּ ָמה ְמקֹומֹות]‪_ _ _ _ _ _ _ _.‬‬

‫קסמא" בסימן נ"ז (אות ד')‪ ,‬ולקמן (בסימן רע"ז ד"ה ודע שעיקר) מה שכתוב שם שעיקר כבוד‬
‫שבת הוא האכילה עיין שם‪ ,‬ועוד בכמה מקומות‪ .‬ד) (ועיין בס' 'נגיד ומצוה' להאריז"ל‪,‬‬
‫וכן במשנת חסידים‪ ,‬שכתב להדיא (במפורש) שאע"פ שיאכל בשבת יותר מהצורך‪ ,‬אינו‬

                                      ‫הולך לחיצונים כמו בחול‪ ,‬אלא נבלע באיברים)‪.‬‬

           ‫ליקוטים‬

‫בשורש נשמתו‪ .‬ח"ו מראה בזה שמץ פסול וממילא מאן דגרע סעודתא אחזי פגימותא‬
‫לעילא‪ .‬ופי' שכן הוא נעשה ממילא שיורד‬         ‫שבו שחס ושלום נכרת זה החוט דתקוה‬
‫השמן הטוב אשר על הראש לחלק תפוחין‬            ‫שקשור בו למעלה ולא שדי נופו בתר עיקרו‪.‬‬
‫ג"פ ולנגדם צריך ב"נ להתענג תלת זימנין‬        ‫שח"ו נשמתו למטה נכרת ונחתך משורש‬
‫כל פעם כערך האור השפע ומאן דגרע אחזי‬         ‫נשמתו למעלה ולכך בהאיר אור למעלה אינו‬
                                             ‫מאיר למטה בנשמתו‪ .‬ועי"כ שוטה רשע הזה‬
                     ‫פגימותא הכל כמבואר‪.‬‬     ‫אינו מרגיש בשמחת אבינו שבשמים‪ .‬והוא‬

‫ובשפתי צדיק (ראה)‪ :‬וכמו שאיתא במד"ר‬          ‫בבחי' רשעים בחייהן קרוין מתים כיון שאינו‬
‫אצל אאע"ה והוא עומד עליהם אימתו מוטלת‬        ‫מקבל מאור החיים מלמעלה‪ .‬גם כיון שמורה‬
‫עליהם מיכאל מירתת גבריאל מירתת‪ ,‬שהיו‬         ‫בעצמו שאין לו שום חלק בקדושה אפילו‬
‫אוכלים בסעודת אאע"ה והיו יושבים ביראה‬        ‫נפש שבנפש כבר בארנו למעלה ששם מת‬
‫גדולה‪ ,‬וכאן כתיב ואכלתם שם לפני ד'‬           ‫נאה לקרותו ע"ש‪ .‬ובזה תבין כל דברי הזוהר‬
‫אלקיכם מכל שכן שצריך להיות ביראה גדולה‬       ‫שאמר ובההוא נשמתא נשיין כל עצבא‪.‬‬
‫מאוד‪ ,‬וכתיב באכילת מעשר למען תלמד‬            ‫ורוחא חדא מתפשטא ומתנשי מכולהו ולו‬
‫ליראה‪ ,‬ושמעתי מפ"ק זקיני מו"ר ז"ל שמכאן‬      ‫אשתכח בר חדוה לעילא ותתא הכל לומר‬
‫שאכילת מצוה מביא לידי יראה‪ ,‬כמו כן בכל‬       ‫שכן נעשה ממילא שמשתכחין מהאדם כל‬
‫אכילת מצוה מביא לידי יראה‪ ,‬וכן אכילת‬         ‫מיני עצבות וקטטות ומעצמו מתמלא שמחה‬
‫שבת קודש שלמדו חז"ל מקרא שכתיב ג'‬            ‫וחדוה מהנשמה יתירה ומההוא רוחא‪.‬‬
‫פעמים היום‪ ,‬היום לשון אור‪ ,‬שסעודת שבת‬        ‫והכל יורה על האור המאיר בשבת הממלא‬
‫קודש מביא לידי אור גדול‪ ,‬אך שידע שהיא‬        ‫כל העולמות בשמחה עצמית‪ .‬ואמר ת"ח‬
‫סעודת מצוה וצריך לאוכלה בקדושה‪ ,‬וכן בכל‬      ‫בסעודתי אלין אשתמודעין ישראל ומאן‬
‫סעודת הרשות גם כן כתיב ואמרת אוכלה‬           ‫דפגים חד סעודתא אחזי פגימותא לעילא‬
‫בשר שצריכה הכנה מקודם שלא יתגשם אחר‬          ‫ואחזי גרמיה וגו' מורה באצבע על האמור‬
                                             ‫דמסעודות אלו ניכר שהוא מבניו‪ .‬וע"כ מטוב‬
                                ‫כך באכילתו‪.‬‬  ‫אדוניו טוב לו וכמו שהוא בשורש נשמתו‬

‫ובשם משמואל (ויחי‪ ,‬תרעג)‪ :‬דאיתא בזוה"ק‬       ‫כן מתעורר בעצמו למטה לפי מה שהוא אם‬
‫ששבת הוא יומא דנשמתא‪ ,‬אף שיש נשמה‬            ‫בבחי' בן או בדרגות הפחותים‪ .‬ואפילו יהיה‬
‫באדם גם בימי החול‪ ,‬היינו דשבת הוא נחלת‬       ‫בבחי' עבד הקטן שבקטנים אם הוא עבד‬
                                             ‫בהיכל המלך ימולא לבו נחת ביום זה שהוא‬
‫שמחת כל העולמות ובכל הקומה שלימה יעקב וכמו שיעקב הי' גם גופו במדרגת נשמה‪,‬‬
   204   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214