Page 206 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 206

‫‪Pg: 206 - 7-Back 21-10-25‬‬

‫מוהר"ן‬  ‫תורה קכה‬                            ‫ליקוטי‬  ‫רו‬
        ‫_______ _ ליקוטים‬
‫כבוד ה' יאספך‪ .‬כל אלו ע' אורות אחרים החול באכילות אלו ועל כן דיקדק הכתוב‬
‫במלת היום על כל סעודה וסעודה‪ ,‬היינו‬
‫לזכור ולכוון בכל סעודה וסעודה שאינו‬         ‫(הנ"ל אות תקצ"ח) בכל ג' הצדדים (הנ"ל באות‬
‫אוכל כפשוטו כדרך אכילתו בחול‪ ,‬רק שאוכל‬      ‫ת"ר) פותחים ואומרים‪ ,‬הנה כי כן יבורך גבר‬
‫בשביל כבוד שבת וקדושתו‪ ,‬ואז האכילה שלו‬
                                                                                 ‫ירא ה'‪.‬‬

‫יקרה מאוד‪ ,‬ואין לימי החול שום אחיזה בזה‪,‬‬    ‫עוד שם (ויקהל‪ ,‬קפז)‪ :‬בסוד הזה יש סוד‬
‫וצריך דווקא לאכול ולשתות הרבה במעדנים‬       ‫אחר‪ ,‬רוח הזה‪ ,‬נהנה ביום הזה מן ההנאות של‬
                                            ‫ישראל‪ ,‬ומתענוגיהם‪ .‬ומשום זה צריכים לתת‬
‫(ועיין במשנת חסידים מבואר להדיא שאף על פי‬   ‫לו עונג במאכל ומשתה ג' פעמים בג' סעודות‬
                                            ‫של ג' מדרגות האמונה‪ .‬כמו שהעמידוהו‬
‫שיאכל בשבת יותר מהצורך אינו הולך להחיצונים‬  ‫(לעיל יתרו אות תנ"ה תנ"ו תנ"ז) ורוח הזה מקבל‬
                                            ‫שמחה ותענוג באלו הסעודות של ישראל‪.‬‬
‫כמו בחול אלא כולו נבלע באברים) ומה שאמרו‬
‫רבותינו ז"ל שאסור לקבוע בערב שבת‬              ‫אשרי חלקו מי שמהנהו ומענגו ביום הזה‪.‬‬
‫סעודה שאינו רגיל בה בימי החול וכו'‪,‬‬
‫ודרך אנשי מעשה להתענות בכל ערב שבת‬
‫כדי שיאכל בשבת לתיאבון וכמבואר בש"ע‬
‫סי' רמ"ט ע"ש‪ ,‬בזה אינו נותן אחיזה לימי‬
‫החול באכילת שבת‪ ,‬רק אדרבא בזה מכניע‬         ‫בפרפראות לחכמה (קכה)‪ :‬רוב אכילת‬
‫ביותר ענין אכילת חול‪ ,‬כי ממעט באכילתו‬       ‫האדם בסעודת הרשות בימי החול הוא‪ ,‬או‬
‫בחול בכדי שיאכל יותר לתיאבון ביום‬           ‫שכבר הוא רעב מקודם ואוכל כדי למלאות‬
‫השבת בשביל כבוד שבת וקדושתו דייקא‬           ‫נפשו‪ ,‬או שעדיין אינו רעב כל כך והיה יכול‬
‫כנ"ל ואפשר כי אדרבא בזה נתגלה ביותר‬         ‫להסתפק עדיין בלא אכילה רק שיודע שיהיה‬
‫שאוכל רק לשם מצוות סעודת שבת‪ ,‬ולא‬           ‫רעב אחר כך ואז לא יהיה הזמן גורם לו‬
‫כפשוטו בשביל שהוא רעב מאתמול מערב‬           ‫לאכול‪ ,‬ועל כן הוא אוכל עכשיו כדי שלא‬
‫שבת‪ ,‬כי אם כן היה יכול למלאות רעבונו‬        ‫יהיה רעב אחר כך‪ .‬אבל בשבת שהיא אכילת‬
‫ביום האתמול בעצמו‪ ,‬והוא אדרבא הרעיב‬         ‫מצוה לכבוד שבת כמו שכתוב (שמות ט"ז)‬
‫את עצמו ומיעט באכילתו בערב שבת כדי‬          ‫אכלוהו היום‪ ,‬אז צריך לכוון באכילתו רק‬
‫שיאכל בשבת לתיאבון לשם מצוות סעודת‬          ‫לשם מצוה‪ ,‬היינו לקיום מצוות סעודת שבת‪,‬‬
‫שבת דייקא כנ"ל וזהו שפקפק רבינו על זה‪,‬‬      ‫כי אכילת שבת היא יקרה וקדושה מאד כולה‬
‫היינו על שאין לשון המאמר מבואר כל צרכו‪,‬‬     ‫אלוקית כולה קודש‪ ,‬ועולה למקום אחר‬
‫ונראה ממנו לכאורה שצריכין למעט באכילתו‬      ‫לגמרי מן אכילת חול כמבואר בליקוטי תנינא‬
‫של שבת‪ ,‬ולדקדק שלא לאכול רק מעט בכל‬         ‫סי' י"ז (ועי' זוהר ויקהל דרי"ח ובמק"מ שם) ועל‬
‫כן אם יאכל סתם כדרך שאוכל בחול נמצא סעודה וסעודה בשביל אותה הסעודה לבדה‪,‬‬
‫שאוכל בליל שבת מחמת שהוא רעב מערב ובאמת לא כך היתה כוונתו ז"ל רק על אופן‬
‫שבת וכן אוכל בסעודה שלישית בשביל שלא הנ"ל‪ ,‬ואולי יש כוונה אחרת במאמר זה ומי‬
        ‫יהיה רעב לאחר שבת‪ ,‬נמצא שיש חלק לימי יודע כוונתו ז"ל‪.‬‬
   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210   211