Page 207 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 207
מוהר"ן רז Pg: 207 - 7-Back 21-10-25 ליקוטי
תורה קכה
ַרק ַאחַר ּכְָך ׁשָ ַמ ְענּו ִמּ ִפיו ַהּ ָקדֹוׁש ,ז ִכְרֹונֹו לִבְָרכָהּ ,כַּ ָמה ְוכַּ ָמה ּתֹורֹות ַעל ִענְ ַין ַמ ֲעלַת
קְ ֻדּׁשַת ֲאכִילַת ׁשַּבָת ׁשֶּ ְי ָקָרה ְמאֹדְ ,ו ָא ַמר ּ ְבפֵרּוׁש ׁשֶּצְִריכִין ּבְׁשַּ ָבת לְהְַרּבֹות ּבְ ַמ ֲאכָל
ּובְ ִמׁשְּ ֶתה ּכִ ְפׁשּוטֹוּ ,כִי ֲאכִילַת ׁ ַשּבָת הִיא ּכֻּלָּה ֱאֹלקּות ּכֻּלָּה ֹק ֶדׁש וכו'ַ .עּ ֵין ּבְהַּתֹוָרה ׁשָ ֲאלּו_ _ _ _ _ _ _ _
רק אחר כך שמענו מפיו הקדוש זכרונו לברכה ,כמה וכמה תורות על ענין מעלת
קדושת אכילת שבת שיקרה מאד (עיין לעיל סי' נ"ז אות ה' ד"ה ועונג ,לקמן סי' רעז ד"ה ודע שעיקר,
ובח"ב סי' יז ד"ה והכלל) ,ג) ואמר בפירוש שצריכין בשבת להרבות במאכל ובמשתה כפשוטו,
כי אכילת שבת היא כולה אלקות כולה קודש וכו' .עיין בהתורה "שאלו את רבי יוסי בן
ליקוטים
עוד שם (יתרו ,תסא) :ודאי כך הוא ,אוי ג) בזוה"ק ע"פ הסולם (האזינו ,אדרא זוטא,
לו לאדם שאינו משלים השמחה של מלך מו-ט) :וצריך האדם לשמוח בשלש סעודות
הקדוש .ומהו השמחה שלו .הוא אלו ג' בשבת .כי כל האמונה ,וכל כלל האמונה
הסעודות של האמונה ,סעודות שאברהם נמצא בו .וצריך האדם לסדר שלחנו ,ולאכול
יצחק יעקב כלולים בהן ,וכולם שמחה על ג' סעודות האמונה ,ולשמוח בהן .אר"ש,
שמחה ,אמונה ,שהיא המלכות ,השלמה מכל אני מעיד עלי את כל אלו שבכאן ,שמימי
לא בטלתי ג' סעודות אלו .ובשבילם לא
צדדיה.
ובגמרא (גיטין לח :):אמר רבה ,בהני הייתי צריך לתענית בשבת .ואפילו בימים
תלת מילי נחתי בעלי בתים מנכסיהון: אחרים של חול לא הייתי צריך להתענות,
דמפקי עבדייהו לחירותא ,ודסיירי נכסייהו כל שכן בשבת .כי מי שזוכה בהם ,זוכה
בשבתא ,ודקבעי סעודתייהו בשבתא בעידן לאמונה שלמה .ואלו הם :אחת היא סעודתה
בי מדרשא ,דאמר רבי חייא בר אבא אמר של המלכה ,דהיינו בליל שבת ,כי בלילה הוא
רבי יוחנן :שתי משפחות היו בירושלים, ממשלת המלכות .ואחת היא סעודתו של המלך
אחת קבעה סעודתא בשבתא ואחת קבעה הקדוש ,שהוא ז"א ,והיינו בסעודת המנחה .שאז
עולה ז"א ,לעתיקא קדישא .ואחת היא סעודתו
סעודתא בערב שבת ,ושתיהן נעקרו. של עתיקא קדישא הסתום מכל סתומים,
שהוא בסעודת הבקר .שבשבת מאיר אז עתיקא
בליקו"ה (ערלה ,ב) :וזה בחינת אכילת קדישא ,באמצעית או"א עלאין ,וז"א מקבל הארת
עתיקא קדישא מאו"א עלאין .אבל במנחת שבת שבת שהיא יקרה מאד כי שבת הוא בחינת
ז"א עצמו עולה לעתיקא קדישא ומקבל הארתו .בושה ותשובה ,ועל כן אז האכילה הוא
וע"כ נקראת הסעודה על שם הז"א .ובבוקר על בקדושה גדולה מאד ,וזוכין על ידה לחיים
שם עתיקא קדישא .ובעולם ההוא ,יזכה האדם נצחיים של עולם הבא כנ"ל .ועל כן עיקר
לאלו המדרגות .רצון הזה שבמצח ,כאשר ענג שבת הוא האכילה של שבת ,כי בשבת
נגלה ,נכנעים כל הדינים בכבליהם .פירוש .צריכין דיקא לאכול ,כי על ידי אכילת שבת
שאינם מתבטלים לגמרי ,אלא כמו שנקשרים דיקא זוכין לחיים נצחיים כנ"ל .כי שבת
בכבלים במשך יום השבת ,ואחר השבת היא בחינת עולם הבא בחינת טועמיה חיים
זכו כמו שמבואר שם .ועל ידי אכילת שבת חוזרים לתפקידם.
נתוסף חיים בחינות חיים אמתיים חיים
