Page 208 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 208

‫‪Pg: 208 - 7-Front 21-10-25‬‬

‫תורה קכה‬
‫מוהר"ן_ _ _ _ _ _ _ _‬
                                            ‫רח ליקוטי‬

‫ליקוטים‬

‫נצחיים של עולם הבא בחינות שפלות כנ"ל‪ .‬ועי"ז יתפרשו דברי המדרש הנזכר אבל אתם‬
‫לאכול ולשתות ולשמוח‪ .‬עוד בדרך אחר על‬        ‫והבן היטב‪.‬‬

‫נכון‪ .‬כי הנה בארנו היטב (בשורש הראשון) אשר‬
‫וביקרא דשבתא (ח"א‪ ,‬לז)‪ :‬עיקר שלימות זה הוא ענין מעלת מצות יום שבת מכל שארי‬
‫תיקון האכילה ושתיה הוא בשבת קודש‪ ,‬כי המצות‪ .‬שבשאר המצות כוונתנו שנעשה‬
‫ע"י פעולתנו ועשייתנו‪ .‬בסודות תיקוני‬         ‫אכילת שבת כולה קודש כמבואר במקום אחר‪,‬‬
‫הפרצופים והעולמות הקדושים‪ .‬אשר אנחנו‬        ‫וכן מבואר בזוהר הקדוש ובכתבי האריז"ל‪.‬‬
‫עושין בארץ דוגמתם וכן יתעורר למעלה‬          ‫כי עיקר התעלות התורה והנפש הוא בשבת‬
‫בשורש המצות שיתוקן שם כפי ערך כוונתנו‪.‬‬      ‫קודש‪ ,‬ואז עיקר גמר תיקון עליית הנפשות‬
‫יתר עליהם מעלת השבת שכל הפעולות‬             ‫והניצוצות הקדושים שנתבררו‪ ,‬ואז גם הטוב‬
‫וגודל המעלות הכל נעשה ממילא לרוב עוצם‬       ‫שבנגה שהוא בחינת נפש הבהמיות נכללת‬
‫קדושתו ואור א"ס ב"ה השופע בכל היום‬          ‫בקדושה כידוע‪ ,‬ויתפרדו ממנה כל פועלי‬
‫והלילה‪ .‬ואין צורך לשום אתערותא דידן‪ .‬אך‬     ‫און‪ .‬ועל כן אז עיקר זמן עליית הניצוצות‬
‫אנו מכוונין בכל תפלה לאיזה פעולה הנעשה‬      ‫הקדושים בשלימות שעל ידי האכילה ושתיה‬
‫מאליו למעלה כן אנו מכוונין למטה בדרך‬
                                                                               ‫של שבת‪.‬‬

‫במעשי ידיך ארנן‪ .‬כמבואר שם היטב‪ .‬ואף‬        ‫ובעבודת הקודש (מורה באצבע‪ ,‬ז)‪:‬‬
‫אנו נאמר כאן זה החילוק ויותר מזה‪ .‬וכו'‪.‬‬     ‫הסעודות של שבת דברים עליונים בשמים‪.‬‬
‫ונאמר כי כל ענין עונג שבת הוא על זה הדרך‬    ‫ורבי שמעון בן יוחאי ביומא דהלולא לא‬
‫מאחר שהוא יום שמחה וחדוה ותענוג גדול‬        ‫נשתבח אלא שקיים שלש סעודות ולא‬
‫לפני צור ישראל ב"ה‪ .‬ואור שמחת השבת‬
‫מופיע ומאיר בגודל זיו הדרו‪ .‬ומפיק נוגה‬      ‫ביטלם (זוהר ח"ג רפח ע"ב)‪.‬‬
‫בכל העולמות הקדושים כולם‪ .‬ואין דומה‬
‫בבת עין (בהר)‪ :‬העולה מכל מה שכתבנו‪ ,‬לו בכל ימי השנה‪ .‬כי אור המאיר בו‪ .‬הוא‬
‫שבחינת אכילה הוא עבדות גדול לידבק על הארת עצמיות בלתי אתערותנו‪ .‬ואנחנו חבל‬
‫ידה לבחינת קדושה‪ ,‬על ידי פירות ארץ נחלתו‪ .‬ובזה החבל אנו קשורים בתקות חוט‬
‫ישראל‪ .‬ובחוץ לארץ בחינת שבת הוא בחינת השני שעל זה נאמר ויש תקוה לאחריתך‪ .‬וכל‬
‫ארץ ישראל‪ ,‬שעל ידי אכילת שבת יכול לדבק איש ואיש יש לו שורש נשמתו למעלה ומזה‬
‫את עצמו לבחינת קדושה עליונה כמו על ידי השורש יורד אור מלמעלה אל נשמתו למטה‬
‫אכילת פירות ארץ ישראל‪ .‬ובחוץ לארץ יכול דרך אותו חוט התקוה הכל כידוע ליודעי חן‪.‬‬
‫לדבק את עצמו לבחינת קדושה גם כן על וכשנתעורר החדוה הגדולה והשמחה הנפלאה‬
‫ידי אכילה‪ ,‬על ידי שיזכור תמיד בחינת ארץ ושורש חלקו בהעולמות עליונים‪ .‬עכ"פ אף‬
‫להפחות שבפחותים מוכרח להתעורר תענוג‬         ‫ישראל‪.‬‬
‫אצלו ביום השבת לפי שאור השבת גדול‬
‫ובסידורו של שבת (ח"א‪ ,‬שער ה'‪ ,‬עלה ג)‪ :‬מאוד ונורא על אור המצות בהארה עצמיות‬
‫ואולם עוד יש בחינה אחרת בענין אכילת שבו‪ .‬ועוד שנעשה בכל הקומה שלימה ששם‬
‫שבת ק'‪ .‬והוא מעלה גדולה ונפלאה ששייך שורש נשמתם‪ .‬ומי שאינו מתענג בשבת‬
‫דווקא בשבת ולא כן בשאר הנאת המצות‪ .‬ק' מעצמו עבור הופעת האור ההוא עליו‬
   203   204   205   206   207   208   209   210   211   212   213