Page 202 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 202
Pg: 202 - 7-Back 21-10-25
מוהר"ן תורה קכה רב ליקוטי
_______ _ ליקוטים
מתפשטת הארה וחיות חדש בתחתונים הרחמים ,וזהו כי שבת היום לה' .שלישית
בדומם צומח חי מדבר .וצוה השי"ת לנו המקור העליון הנקרא אין ,ממה שכתוב
שנתענג בזה החיות החדש שבכל הזמן .ועוד
(איוב כח) והחכמה מאין תמצא ,וזהו היום לא לאלוה מילין .אבל אני בוש לכתוב מפני
תמצאוהו בשדה .ומעתה תתבונן ופקח עיני שידעתי שלא נגעתי אפילו באפס קצהו
הלב במעלות המקיים שלש סעודות ,והשכר מזה הענין .רק לנו הדבר כפשוטו .וכו' .כלל
העצום והמעותד והגנוז לו בכונה העליונה הדברים הואיל וביום השבת מתגלה השורש
הזאת הראוי הוא בודאי להנצל מן השלש שלנו בה' ית' ,אין לנו לעסוק רק להדמות
בכל להשי"ת וכו' ובסעודה להתענג לשמו.
פורעניות והבן זה .וכו'.
בפרי צדיק (תולדות ,ב) :שלש סעודות רק להיות שש ושמח עם אשתו ובני ביתו
שבת למדו בגמרא (שבת קיז ע"ב) מתלתא וכו' .כמבואר בזוהר ובכל הספרים.
היום עיין שם .ורק בהיום ראשון שכנגדו ובשולחן של ארבע (שער הראשון) :והנה
סעודת ליל שבת כתיב אכלוהו היום ,מה אבאר לך בכאן שלש סעודות של שבת (שבת
שאין כן אחר כך לא נזכר לשון אכילה .ומזה דף קיט) אמרו רז"ל חייב אדם לאכול שלש
אמרנו סעד למה שאמרו בזוהר הקדוש
סעודות בשבת שנא' (שמות ט"ו) אכלוהו היום
(ח"ב פח א) לסדרא פתורא בליליא דשבתא כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה,
כו' ,אפילו ביומא דשבתא נמי ,דעיקר חיוב ובשכר המצוה אמרו (שם) כל המקיים שלש
אכילה בלילה .ומה שאמרו בגמרא (פסחים סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות ,מחבלי
קה ).כבוד יום קודם הוא רק לעניין יין של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמות גוג
לקבוע סעודתו על היין .וכן האריז"ל חשב ומגוג ,ובכל אחד משלשתן הזכיר הכתוב יום.
סעודת ליל שבת נגד קדושת יצחק אבינו חבלי של משיח (מלאכי ג) לפני בוא יום ה'.
ע"ה ,ויצחק מצינו שצוה לעשות לו מטעמים דינה של גיהנם (שם) הנה יום ה' בא בוער
לאכילה .דבאברהם אבינו ע"ה מצינו רק
כתנור וכתיב (שם) ולהט אותם היום הבא .שעשה משתה ביום הגמל את יצחק ,שהיה
מלחמות גוג ומגוג (זכריה יד) הנה יום בא סעודת מצוה ,וכמו שכתבו תוספות (שבת
לה' .וטעם שלש סעודות שבת כנגד שלש
קל ).מפרקי דרבי אליעזר שהיה ח' דמילה ה"ג מעלות עליונות שהן שלש סעודות אשר
מל .אבל כאן לא מצינו שהיה אז שבת או לנפש בחיים הנצחיים האמתיים הנקראים
יום טוב .שאף שלא נצטוו על שבתות וימים חיי העולם הבא וצרור החיים :ראשונה
טובים מכל מקום היה שייך סעודת מצוה מדת שמור שהיא המלכות והיא הכלה ולכך
כיון שקיימו האבות כל התורה .אבל בחול נקראת שבת כלה .וזה שאמר (שבת פ"ו דף
מצינו בגמרא (שם קנא ע"ב) שגינו מי שעושים קיט) בואי כלה בואי ונצא לקראת שבת
כל ימיהם כחגים ,ואיך ציוה יצחק אבינו ע"ה
כלה מלכתא ,וזהו (שמות יו) אכלוהו היום לעשות לו מטעמים? גם לשון כאשר אהבתי
כנגדה אנו עושים קדוש בליל שבת על היין .אינו מובן ,דזה שייך אם היה אומר מאכל
שניה מדת זכור שהוא הרחמים כנגדה אנו שצריך לפרט כאשר אהבתי ,אבל כיון שאמר
עושים קדוש ביום ,והוא הנקרא קדושא מטעמים ,והיינו שיהיה לו טעם ערב ,למה לו
רבא שהרי הלילה שמור והיום זכור שהוא לפרט כאשר אהבתי? אך ענין מטעמים הוא
