Page 198 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 198
Pg: 198 - 7-Back 21-10-25
תורה קכד חצק ליקוטי
מוהר"ן_ _ _ _ _ _ _ _
ליקוטים
כשהבן מנצח אותו ,ובשביל זה הזכיר השם והחושב כן הרי זה כופר בעיקר ,ומה שאמרו
יתברך מיציאת מצרים ולא אשר בראתי בגמרא דמציעא [נ"ט ע"ב] בעובדא דר' אליעזר
שמים וארץ ,כי הזכרת הבריאה הוא רק בתנורו של עכנאי דאמר הקב"ה נצחוני בני,
להודיע שהוא קדמון לכל הקדומים ושהעולם לא שהיה נצחון ממש חס ושלום שם ,אלא
מחודש ,אבל בהזכרת יציאת מצרים מה אמר כן בדרך חיבה שהיה מחבב אותם,
שאמר אנכי אשר הוצאתיך מארץ מצרים ,והוא על דרך שאמרו רז"ל :גם הקב"ה תמיה
ניכר אהבתו לעמו ישראל .ובזה לימד דעת עמהם ואומר בני איך נצחתם ,הרי זה דכתיב
העם בכדי להכניס בלבם התלהבות לעבודתו [זכריה ח' ו'] כי יפלא בעיני העם הזה גם בעיני
יתברך שמו ויתעלה ,איך שהוציאם ממצרים יפלא ,ובאמת הוא יודע שהם לא נצחו היצר
מחמת אהבתו ובחירתו לעמו ישראל ,ומסר הרע בכחם אלא בעזרתו ,ועם כל זה אומר
להם הכח והיכולת להמתיק הדינין מצרה להם כדי לשמחם ויטב לבבם .ומה שאמרו
לרצה ,ושעל ידם יתנהגו כל העולמות ,כי כאן זמרו למי שמנצחין אותו ושמח ,היינו
המה נקראו בנים למקום ועל ידי זה יתלהבו בענין בטול הגזרה בהא דגזר לכלותם בשביל
לבם לעבודתו וזה עיקר גדול בעבדות הבורא .מעשה העגל ,ובא משה רבינו ע"ה והתפלל
וזהו "לא יהיה לך אלה'ים אחרים על פני" ,לפני הקב"ה שיבטל הגזרה וקבל תפילתו
ולכאורה על פני אין לו ביאור .ולדרכינו יובן וביטלה ,וקרי לה נצוח שלבסוף דבריו יתברך
שפיר ,כיון דכל כך גדלה האהבה עד שקראתי בגזרה לא נתקיימו ,אך באמת מי ביטל הגזרה
הקב"ה בעצמו ביטל הגזרה על ידי שמחל .וכל אתכם בנים כנ"ל ,נמצא שאני שוכן בתוככם
מקום שאמרו רז"ל הקב"ה גוזר וצדיק מבטל, שאהבתי דבוקה בבני ועיקר חנייתי אצל בני
דכתיב [שמואל ב' כ"ג ג'] צדיק מושל יראת לכשתעשה חס ושלום אליל אזי הוא כביכו"ל
אלקים ,לא אמרו צדיק מבטל אלא בלשון
מושל ,דבאמת הקב"ה בעצמו הוא אשר ביטל על פני ממש וכו' ודו"ק.
ובבן יהוידע (פסחים קיט :).שם זמרו למי גזרתו ,ורק מפני שביטל גזרתו בעבור אהבתו
שנוצחין אותו ושמח .מקשים מהא דסנהדרין בצדיק ותפלתו ,לכך תלו הביטול בצדיק .וכן
דף ק"ז ע"א שאמר דוד המלך ע"ה גלוי וידוע אמרו מושל הוא לשון מושאל ואין נקרא
קמך דאי בעיא למכפייה ליצרי הוה כייפינא ,נצוח מאחר דהקב"ה שגזר תחלה הוא אשר
אלא אמינא דלא לימרו עבדא זכי למריה .חזר וביטל דברי גזרתו ורק מחמת שביטל
וקשה לן יאמרו ומה בכך ,דהא קאמר כאן גזרתו כדי לעשות רצון הצדיק .וחוץ מדבר
נוצחין אותו ושמח .ותירץ הגאון חיד"א ז"ל זה שהוא ענין ביטול גזרה לא שייך לומר
דהתם היתה תשובה דרך בדיחות יעויין שם ,לשון נצוח כנגדו יתברך ,הן בענין ידיעה,
הן בענין הבנה וסברא ושקול הדעת ,כי הוא ודוחק זה מאד.
ונראה לי בס"ד דקושיא מעיקרא ליתא ,יתברך אלקי אמת ויודע מה שבלב ומה שהיה
דודאי ניצוח מצד ידיעה או שיקול הדעת ומה שעתיד להיות אין דבר נעלם ממנו ,וכן
וסברא אי אפשר להיות כנגדו יתברך ,דאי דבר הנגזר מכח סברא ושקול הדעת ,הכל
אפשר לשום בריה הן צדיק הן מלאך שישיג גלוי לפניו שיודע האמת ויודע מה שתחייב
דבר אמת מצד הסברא או מצד ידיעה בו הסברא האמיתית ,ויודע מה שיוכל זה
אשר לא יהיה זה גלוי לפניו יתברך חלילה ,לטעון ולהשיב קודם שירגיש וקודם שישיג
