Page 196 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 196
Pg: 196 - 7-Front 21-10-25
מוהר"ן תורה קכד וצק ליקוטי
_______ _ ליקוטים
ראוי הוא שיסיר וימנע טובו ממנו וממילא וזהו כי הוא ידע יצרנו כמאמר הכתוב כי יצר
יהיה האדם נכלה .וזהו כמאמר אליהוא לב האדם רע מנעוריו .וכיון שאדם שב הלא
האדם הזה מגביר בעצמו מדת הנצחון שהוא
נוצח את יצרו הקשה אחרי התגברו ומפילו (באיוב ס' ל"ד) כי פועל אדם ישלם לו וכאורח
בתשובתו שמתחרט מאוד ומקבל על עצמו איש ימציאנו ,מי פקד עליו ארצה ומי
שלא ישמע אל היצה"ר עוד אפילו בנסיונות שם תבל כולה אם ישים אליו לבבו ורוחו
קשות .על כן ככה מעורר ברחמי השי"ת ונשמתו אליו יאסוף יגוע כל בשר יחד ואדם
שמתעורר אצל השי"ת גם כן מדת הנצחון על עפר ישוב ,פירוש שאין הקב"ה מחדש
ואהבת בניו שנקראו ב"י בנים למקום מדה בעצמו עונש על האדם החוטא .אלא פועל
זו מנצחת מדת הדין .ולא עוד אלא שהקב"ה אורח שלו ימציאנו .וזה כי השי"ת עשה כל
שמח בזה וזהו שמנצחין אותו .ר"ל שמביאים פועל למענהו ואמרו חז"ל בשביל כבודו.
מדותיו ורצונו במדת הנצחון והרחמים נמצא דהחיות של אדם וכל עניני שלמותו
יורדים ע"י מדת הכבוד של כונת השי"ת
והשי"ת שמח בזה. וכיון שאדם חוטא נגדו הרי זה פוגם מאוד
ובשיחות מוהר"ן (סט) :צריכין לנצח אותו בכבודו .ממילא כשנתבטל הסיבה הפועלת
יתברך כביכול .כי אף על פי שנדמה להאדם נתבטלה הפעולה .והלא מי שם תבל כולה
שהשם יתברך אינו רוצה לקרבו מחמת הלא ה' לבדו הוא עשה הכל ומי צוהו שהוא
שקלקל הרבה ,וגם עכשיו אינו מתנהג כראוי יחי' אותך תמיד הלא אין זולתו אלא שהוא
כרצונו יתברך ,אף על פי כן צריך האדם לחזק בעצמו פוקד ושולח החיות עד לארצה וזה מי
עצמו ביותר ולהשתטח עצמו לפניו ולפרש פקד עליו שיחי' תמיד ברצונו הארצה .וא"כ
כפיו אליו יתברך שירחם עליו ויקרבהו שהשי"ת הוא לבדו נושא וסובל וממשיך
לעבודתו ,כי אף על פי כן אני רוצה להיות
ישראלי .נמצא שרוצה לנצח את השם יתברך חיים בצדקתו ברצונו .וכו'.
כביכול ,והשם יתברך יש לו שמחה מזה ...כי תכלית הרכבת האדם היא הדעת.
והדעת ההוא ששומע ברצון יוצרו השם
שמנצחין אותו כביכול. יתברך .ואחר שחטא הלא בעצמו איבד את
ההרכבה תכליתית שלו ואם כן הרי הוא
עתה גרוע מן הבהמה שבהמה בתכליתה
ביוסף תהלות על תהלים (נא ,יד) :הרב עומדת והוא קלקל מרכבתו באדם וכאשר
השי"ת יסיר מעתה ממנו השגחתו לא יאבד כבסני וכו' .אפשר כמ"ש הרב עיר וקדיש
מן האדם הזה כלום .כי הרוח ונשמה אליו מהר"ל בס' דעת חכמה ,שע"י החטא מכניס
יאסוף ולפניהם הלא טובה עושה להם מקלי' בחיצוניותו ובפנימיותו .ואמר בזהר
שמוציאם ממאסר הבהמה המורדת .וגם הקדוש דמ"ש לו גם ה' העביר חטאתך ,היינו
הגוף הלא ישוב למעשי ידיו העפר והארץ ,ההוא מקטרג שתובע דין העבירו מלפניו
אם כן בודאי היה ראוי שיהי' לאדם כמאמר ית' .ואמר הסבא קדישא ,ובש"ס פ' חלק,
הכתוב והנפש החוטאת היא תמות .אלא דמ"ש למען תצדק בדברך רצונו לומר לקיים
שזהו מגודל רחמנות של השי"ת על ברואיו דברך שאמרת שאיני יכול לעמוד בנסיון,
ובפרט בני ישראל ,מצמצם את עצמו להתנהג אמנם אמרו רז"ל למנצח מזמור זמרו למי
עמו במדה שאדם מודד ימדוד לו לרחם עליו .שמנצחין אותו ושמח ,א"כ אין זה מספיק
