Page 215 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 215
מוהר"ן וטר Pg: 215 - 7-Back 21-10-25 ליקוטי
תורה קכו
ּ ְבכָל ָמקֹום ׁ ֶשּׁשִּ ְבחּו הַחֶ ְבַרּ ָיא ֶאת ַרּ ִבי ׁ ִש ְמעֹון ּ ֶבן יֹו ַחאי ַעל ׁשֶּגִּלָה לָהֶם סֹוד נִ ְפלָא
ּ ִת ְמ ָצא ׁשֶ ַא ַחר ּכְָך ָא ַמר לָהֶם עֹוד חִּדּוׁשֵי ּתֹוָרה_ _ _ _ _ _ _ _.
כמ"ש אצל משה רבנו ע"ה שהיה כלול מששים ריבוא ,ולכן הסתלקותו של רשב"י היא
דומה למוצאי שבת ,ולכן בשניהם יש אותו ביטוי "וי" ,גם אצל רשב"י ע"ה וגם בשבת,
"וי אבדה נפש".
בכל מקום ששבחו החבריא את רבי שמעון בן יוחאי על שגילה להם סוד נפלא,
תמצא שאחר כך אמר להם עוד חדושי תורה .ג)
ליקוטים
נבראו ,ומתרווחות ומתגדלות בשבת ,וכיון וינפש וי אבדה נפש ,וע"י כן הנשמה חלושה
ששבת ווי אבדה נפש ,כלומר נתמעטה לכך מברכין אז על הבשמים להשיב נפש,
שאין הנשמה נהנית אלא מן הריח. הנשמה.
ג) בכתבי תלמידי בעה"ס זי"ע (ר' ברוך ובמהרש"א (שם) :כיון ששבת כו' .לפי
פשוטו קאי אעשה ה' וגו' ,ששבת ביום
משה למברגר) :האדם הפרטי הוא מחובר השביעי ,אבל הלשון כפול ,דהיינו שבת
עם העולם כולו ,וגם עם מרכבה של זה והיינו וינפש ,לכך דרשו דשבת וינפש קאי
לעומת זה .וחכמי הטבע הקודמים מצאו אלפני פניו ,אבני ישראל ,דכיון ששבת וי כו'.
שאטומים שהוא הדבר הכי קטן שבמציאות, ופירוש הכתוב לעיל מיניה ,כי שביתת שבת
הוא כלול מכל המציאות וכל העולמות. ולא בו' ימים הוא אות שבו' ימים עשה ה'
וכעת מצאו יותר ,שאטום אחד יש בו פלא, את השמים וגו' ,דהיינו הוראה על חידוש
שכלול ממליוני אלקטרונים ,ואלקטרון אחד העולם .ועיין בסוד נפש יתירה בדברי בעלי
הוא כולל כל העולמות וכוכבים ומזלות.
א"כ צריכים לידע ולהחליט שלית מחשבה המקובלים.
תפיסה ביה כלל וכלל .וכל זה דיבר עם בתורת חיים (סנהדרין צט :).בשעת קידוש
בנו ר' ברוך שלום נ"י ,ואני שמעתי בחוץ. היום מקבלת הנשמה יתרון מאור העליון
ורצה בנו להוסיף על זה הסברים ,אז אמר שהוא סוד עולם הבא ,ע"י השפע היורד
לו האדמו"ר שליט"א שצריך לקבל את זה מעולם העליון לתחתון בשעת קידוש היום
באמונה דוקא ,ולהאמין גם באמונת רבו כידוע ,וזה טעם קבלת שבת מלכתא .ובזמן
שלית מחשבה תפיסה ביה כלל וכלל ,כמו חכמי הש"ס היו יוצאים ואומרים בואו
באמונת השי"ת .ואמר לו הגמ' של ר' יוחנן ונצא לקראת שבת כלה מלכתא ,נראה שהיו
עם התלמיד ,שאמר לו" :אם לא ראית לא יוצאים לקראת שפע שבת העליון לקבלו,
האמנת ,נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות" והוא הוא נשמה יתירה ,ועליו אמרו שבת
(ב"ב ע"ה ע"א) .פירוש :מה שזכה ע"י אמונת אחד מששים בעולם הבא ,כי השפע היורד
רבו הפסיד ,כי כל הכלי הוא "האמונה" דוקא. מעולם העליון דבר מועט הוא ובטיל לגביה
ואח"כ שאל אותי אדמו"ר אם שמעתי את כדבר הבטל בששים ,וכיון דבמוצאי שבת
חוזר יתרון הנשמה למקומו ,כמו שאמר
דבריו.
