Page 252 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 252

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 252 - 8-Front 21-10-25‬‬        ‫בנר ליקוטי‬

             ‫תורה קלא‬

‫ַו ֲאז ַי הַּכֹל חֹוקְִרים וְׁשֹו ֲאלִין " ִמי הּוא ז ֶה ֶמלְֶך הַּכָבֹוד"‪ִ ,‬אם הּוא ָראּוי לָז ֶה‪ .‬וְז ֶה ׁ ֶשּכָתּוב‬
‫(שמות כ"ט)‪ְ " :‬ונִ ְקּ ַדׁש ּ ִבכְבֹו ִדי"‪ַ ' ,‬אל ּ ִת ְקֵרי ּבִכְבֹו ִדי ֶאּלָא ּ ִב ְמכֻּבָ ִדי' (זבחים קטו‪ּ ,):‬כִי ַעל יְ ֵדי‬

                                            ‫הַּכָבֹוד יּוכַל לִגְֹרם לֹו ִמי ָתה‪ַ ,‬חס וְׁ ָשלֹום‪.‬‬
‫וַ ֲאזַי הּוא נִׁ ְשקָל ּ ְב ֹמאז ְנַ ִים‪ִ ,‬אם‪ַ ,‬חס וְׁשָלֹום‪ִ ,‬יפְּגֹם ּ ְבהַּכָבֹוד ּכְחּוט הַּ ֹשַ ֲעָרה ׁ ֶשֹּלא ְי ַקּ ְבלֹו‬
‫ּכְמֹו ׁשֶּ ָצִריְך‪ֲ ,‬אז ַי‪ ,‬חַס ְוׁשָלֹום‪ּ ,‬כַף חֹובָה ַמכְַר ַעת‪ .‬וְז ֶה נִקְָרא "מֹאז ְנֵי צֶ ֶדק" (ויקרא י"ט) ּכִי‬
‫' ֶצ ֶדק ַמלְכּו ָתא קַּ ִדיׁשָא'‪ׁ .‬שֶהּוא ּ ְבחִינַת ּכָבֹוד‪ֶ ,‬מלְֶך הַּכָבֹוד ּכַּנַ"ל‪ְ .‬והַיְנּו ֹמאז ְנֵי ֶצ ֶדק‪ּ ,‬כִי ָאז‬

                         ‫נִׁשְקָל ּבְ ֹמאזְנִַים‪.‬‏_ _ _ _ _ _ _ _‬

‫ואזי הכל חוקרים ושואלין "מי הוא זה מלך הכבוד" (שם)‪ ,‬אם הוא ראוי לזה‪ .‬ג) וזה‬
‫שכתוב (זבחים קטו‪" :):‬ונקדש בכבודי (שמות כ"ט)‪ ,‬אל תקרי בכבודי אלא במכבדי"‪ ,‬א] כי על‬

                                          ‫ידי הכבוד יוכל לגרום לו מיתה חס ושלום‪ .‬ב]‬
‫ואזי כשאדם מקבל כבוד הוא נשקל במאזנים‪ ,‬אם חס ושלום יפגום בהכבוד כחוט‬
‫השערה‪ ,‬שלא יקבלו כמו שצריך‪ ,‬אזי חס ושלום כף חובה מכרעת‪ .‬כי שם מקום הדין‬
‫והמשפט‪ ,‬שיש שם בדיקה כחוט השערה‪ ,‬אם קבלו את הכבוד בזהירות השלימה‪ .‬ובלשון‬
‫הספרא דצניעותא זה מכונה "מתקלא" מלשון משקל המאזנים‪ .‬וזה נקרא "מאזני צדק"‬
‫(ויקרא י"ט)‪ ,‬כי "צדק מלכותא קדישא" (עיין לעיל סי' עד)‪ ,‬שהוא בחינת כבוד‪" ,‬מלך הכבוד"‬

                                 ‫כנ"ל‪ ,‬והיינו "מאזני צדק"‪ ,‬כי אז נשקל במאזנים‪ .‬ד) (*)‬

‫באורים‬                                    ‫ליקוטים‬

‫ומי לנו בקי בכנויים כרשב"י ע"ה‪ .‬והטעם‪ :‬א] כי כשמקבלים כבוד צריך להתבטל‬
‫לפני מלך הכבוד ולהחליט שאין זה שייך‬       ‫כי המלכות דין כאמרם ז"ל דינא דמלכותא‬
‫לו אלא למלכו של עולם‪ ,‬ובזה נתעלה כבוד‬     ‫דינא‪ ,‬וכן צרוף אדני דינ"א ומאותו הצד נק'‬
‫ה'‪ .‬וזה מכוונה "במכובדי"‪ ,‬שהם הצדיקים‬
                                                                            ‫הת"ת דיין‪.‬‬
                      ‫שמעלים כבוד השי"ת‪.‬‬

‫ב] וזה נאמר על נדב ואביהו שהקריבו אש‬      ‫ג) ברחמי האב (ערך כבוד)‪ :‬פעם א׳ בא‬
‫זרה‪ ,‬ובזה לקחו לעצמם כבוד‪ ,‬ולמרות שהיו‬    ‫הבעש״ט למקום א׳ ועשו לו כבוד גדול ואמר‬
                                          ‫להם הבעש״ט‪ :‬תדעו כי כשמכבדים לא׳‬
       ‫צדיקים ומכובדים נענשו במיתה ר"ל‪.‬‬   ‫מפשפשים במעשיו בעולם העליון אם הוא‬

                                          ‫ראוי לאותו כבוד ולכאורה עושים לו רעה‬
‫המכבדים אותו‪ ,‬אך באמת מי שנתן לו ה׳ חכמה בלבו‪ ,‬מיד שמכבדים אותו מהרהר בתשובה‬
‫ומפשפש במעשיו וממילא עושים לו טובה המכבדים אותו‪ ,‬שהביאו אותו לידי תשובה‪ .‬וצריך‬
‫להתפלל תמיד לפני בורא עולם לבא לידי מדת השתוות פי׳ שיהי׳ הגנות והשבח שווה אצלו‬
‫כנז׳ בחו״ה וכל מדות אלו בני היקרים טוב להרגיל עצמו בימי חורפו והרגל נעשה טבע‪.‬‬

‫ד) בתיקו"ז ע"פ מעה"ס (הקדמה אחרת לתיקו"ז‪ ,‬טז)‪ :‬דין הוא גבורה קו שמאל‪ ,‬משפט עמוד‬
‫האמצעי תפארת‪ .‬צדק מלכות הקדושה‪ .‬מאזני צדק הם שני סומכי אמת היינו נצח הוד‪ .‬הין‬
‫צדק זה אות ברית יסוד כי מלכות שהיא נקראת צדק ה״ס הבאר‪ .‬ושלשה עדרי צאן הרובצים עליה הם‬

                                          ‫(*) עיין תוספתא בסוף הכרך‪.‬‬
   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256   257