Page 248 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 248
Pg: 248 - 8-Front 21-10-25
מוהר"ן תורה קלא חמר ליקוטי
_______ _ ליקוטים
ובאמרי פנחס (דרכי עבודת השי"ת ,קכג) :שני מן הגאוה .כי צ"ל נמאס לו כבוד כצואה
אתי לידי מכ"ת אחד מחברינו דברי קדשו של ממש.
אדמו"ר מוהר"ר זצללה"ה ,ואמר לי שהוא עוד אמר ,שביקש מרבו שינצל מן הגאות
העתיק מכתב ר' יעקב מבריווקא נ"י ,וז"ל :והפציר לו מאד על זה ,ואמר ל :למוד זוהר.
היה אצלו חיוב בכל שבת לדבר מהלימוד ואמרתי לו :אני לומד זוהר .ואמר לו :למוד
של מידות ,ופעם אחת אמר :לא בכל עת הרבה זוהר .ועוד אמר לו עצה על גאות :זכור
יכולין לדבר מצד הנשמה ,אך צריכין אנחנו כמה רקיעים ברא הקב"ה וסופר כל צעדיך.
לדבר מהלימוד של המדות וכו' ,ושמעתי פ"א הפציר לו מאד ,ואמר לו בלשון הזה :איי
ממנו :כשאדם מרגיש בעצמו שנגבה לבבו ,רבי גיאות ,ואמר לו רבו :מה אתה רוצה על
יהיה כאסקופה הנדרסת ,ובזה"ל אמר :אז זה? דהיינו מדת גאות צריך אדם לייגע על זה
אמענטש פילט אין זיך אז זיין הערץ ווערט כל ימי חייו ,מחמת שגאות הוא לבוש השי"ת,
אין איין תנועה קלה אויף גיהובין זאל ער כאומר ד' מלך גאות לבש ,והשי"ת הוא אין
ליגין אונטער דיא פיס .וכמו שאיתא בס' סוף ,ומי שיש לו גאות הוא פוגם בלבוש של
אורחות צדיקים :אפילו לא נתגאה אלא בלב א"ס ,ע"כ אין סוף לעבודה זו ,והיא עבודה
נקרא תועבה ,שנאמר :תועבת ה' כל גבה כל ימי חייו (ואני זוכר ממנו בהרז"ל בזה"ל
לב .ושמעתי ממנו עיצה על גיאות ,שאמר :אמענטש איז דרויף בשאפין גיווארין אז וייל
כשאתה רואה שכנגדך שפל כנגדך ,האיך יכול ער וועט לעבין זאל ער זיך ארום קיקין ער
אתה לגבה לבך כנגדו? אם תראה שיש לך זאלל ביי זיך ניט גרויס ווערין).
גאוה ,הרי אין אתה מקיים התורה כי התורה וראינו אותו שהיה עושה כמה התפעלות
אמרה והוי שפל רוח בפני כל אדם ,וכשאין אשר אין הדעת סובל בכדי לברוח מן הכבוד,
ואפילו בדבר מצוה כל מה שהיה יכול לברוח אתה מקיים התורה איך יש לך גיאות?
עוד אמר :היצה"ר יכול להקל על האדם מן הכבוד היה עושה ,ופעם אחת היה בעיר
בכל המדות ,רק שיהיה לו גיאות ,איז ער שטאוויטש והיה שם ברית מילה בכ' בסיון,
זיינער מיט דיא ביינער ,ובכלל יסוד האש וקודם שבא לעיר המתינו מעט עליו ,ועד
הוא הכעס ,כי הכעס אינו ענף רק אבי אבות שלא בא מלו את התינוק ,וכשבא לעיר שאל
הטומאה ,כמו הגיאות ,כי הכעס מטמא מלגיו אם כבר מלו אם לא ,אמרו לו :כבר מלו.
ומלבר ועוקר הנשמה מכל וכל ,עש בלייבט אמר :יש לי הנאה מזה ,כי כתיב וברח מן
ניט איין פאדין ,והיה מזהיר מאוד ע"ז אפי' הכבוד כל מה שיוכל ,משמע שיש עת שלא
על הקפדה שקורין פאנטאזיע ,ואמר על מי יוכל לברוח מן הכבוד .אבל אם יכול לגמור
שהוא קפדן ומדבר דברים בהקפדה :ער בילט בלעדו -יברח מן הכבוד כל מה שיכול ,כן
וויא אהינד ענף מן הגאוה אהבת השררה שמעתי מפיו בעיר הנ"ל בעת הזאת ,והיה לו
והכבוד ,דהיינו שאינו יכול להיות לו גאוה כי הנאה מזו שלא היו נותנין לו כבוד להמתין
הוא עני ואינו למדן ואין נותנין לו כבוד אבל עליו יותר קצת .יסוד הרוח ממללא דהיינו
הוא אוהב כבוד ורוצה שיתנו לו כבוד ,ענף דיבורים לא טובים כי דיבורים אשר לא
השני מן הגאוה -שנאה לזולתו ,מפני שהוא טובים נמשך מיסוד הרוח דהיינו שקרים
גדול ממנו ,דהיינו שאם לא יהיה חבירו גדול לה"ר רכילות ליצנות שיחה בטילה ,עוד יש
ממנו היו נותנים לו ג"כ מעט כבוד ,והוא ענף צרה אחת (דיא לייד) דהיינו לגלות שבחו
