Page 249 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A

‫‪Pg: 249 - 8-Front 21-10-25‬‬

‫מוהר"ן טמר‬ ‫תורה קלא‬ ‫________ ליקוטי‬

‫ליקוטים‬

‫לבריות והפליג מאוד בזה‪ ,‬ואמר שהוא קוץ עפר ואפר רמה ותולעה כלי מלא צואה בושה‬
‫המכאוב הגדול‪( .‬מדרש פנחס) מדות מוה"ר וכלימה‪ ,‬ונחנו מה‪ ,‬דבר שאין בו ממש ומה‬
‫יתן לי ומה יוסיף אם יכבדוני אנשים שכמותי‬ ‫רפאל‪.‬‬
‫או אם יבזוני אני והם הבל הבלים‪ ,‬ואם אני‬
‫מכובד לפני מלך הכבוד מה איכפת לי על‬
‫כבוד המדומה של בני אדם‪ ,‬ואם אני נבזה‬ ‫בפלא יועץ (כבוד)‪ :‬תנינן הקנאה והתאוה‬
‫ונמאס לפני מלך הכבוד וכל צבא המרום‬ ‫והכבוד מוציאין את האדם מן העולם‪ .‬והטעם‬
‫למה לי חיים ולמה לי כבוד מבני אדם‪ ,‬יאבד‬ ‫הוא‪ ,‬כי כל אחת מהן רעותיה מובאות אחריה‪,‬‬
‫יום אולד בו וקרוב הדבר שאני חוטא ונבזה‬ ‫רעות רבות אשר מנפש ועד בשר יכלה‪ ,‬כי‬
‫למעלה שאם הייתי ראוי לכבוד היו זוכים‬ ‫הרודף אחר הכבוד כל ימיו מכאובים‪ ,‬שכל‬
‫לי מן השמים לכבוד‪ ,‬אלא ודאי שאני חוטא‬ ‫מעייניו וחפצו ורצונו שיכבדוהו‪ ,‬והוא יגע‬
‫וחטאתי מונעים הכבוד ממני וה' אמר לו‬ ‫להעשיר ומרבה בהוצאות מענין הכבוד‪ ,‬ואם‬
‫קלל‪ ,‬על זאת יכנע לבבו ויקבל דין שמים‬ ‫באיזה פעם לא יכבדוהו או יעשו לו דבר‬
‫בשמחה ולא יתרעם על שום אדם ולא‬ ‫שלפי דעתו אינו לפי כבודו‪ ,‬או שהוא זלזול‬
‫יתקוטט עם שום אדם‪ ,‬כי מה יתאונן אדם‬ ‫בכבודו‪ ,‬בשרו עליו יכאב‪ ,‬ואם יוכל יעשה‬
‫קטטה ומריבה ואש להבת המחלוקת עולה‬
‫חי גבר על חטאיו‪.‬‬ ‫עד לב השמים‪ ,‬וכל המחלוקת שבעולם‬

‫במאור עינים (ליקוטים)‪ :‬ונודע שיש כבוד‬ ‫אינם אלא מחמת הגאוה‪ ,‬שרוצה לעלות‬
‫בגאותו שחקים‪ ,‬וסובר כי לו נאה ולו יאה‬
‫הכבוד ושדברו לא ישוב ריקם‪ .‬ולמי שמזלזל נברא וכבוד נאצל‪ .‬כבוד נברא הוא כבוד‬
‫בכבודו ואינו שומע בקול דברו נוקם ונוטר המלובש בהנבראים ששורשו הוא מכבוד‬
‫כנחש‪ ,‬וכל רעה שיוכל לעשות עמו עושה‪ ,‬העליון‪ ,‬וכבוד נאצל הוא כבודו העליון הגדול‬
‫ואם לא יוכל לעשות לו דבר עכ"פ מתרעם בלתי מושג לנבראים‪ ,‬שהוא ממש אלהות‬
‫עליו ושונא את אחיו בלבבו‪ ,‬ושנאתו שמורה הגמור שהוא לשון אצל אצלו יתברך ממש‪.‬‬
‫נצח‪ ,‬יראה וכעס שיניו יחרוק ונמס‪ ,‬על אשר נמצא מי ששכלו אינו משיג יותר כי אם‬
‫לא יוכל עשות דבר עד אשר ירד אבל ביגון שיכבדוהו ויקראו רבי‪ ,‬נמצא הכבוד הוא גם‬
‫שאולה‪ .‬זהו עונשו בעולם הזה‪ ,‬ולעולם הבא כן העלם אלהותו יתברך שם‪ ,‬שהוא בחינת‬
‫על אחת כמה וכמה‪ ,‬כי רדיפת הכבוד לא כבוד נברא‪ ,‬מאחר שלית אתר פנוי מיניה‪,‬‬
‫ללמד על עצמו יצא אלא הוא ולד הטומאה והוא אינו בגדר שיוכל ללמוד עכשיו בשכל‬
‫מן הגאוה‪ ,‬ויש לן ולדות וולדי ולדות הטומאה שהוא בחינת לשמה האמור למעלה‪ ,‬נמצא‬
‫היוצא מן הטמא טמא וראוי לאדם לברוח מן גם כן כך הוא גילוי אלהותו אצלו‪ ,‬אבל מי‬
‫הכבוד כבורח מן האש‪ ,‬כי אש היא עד אבדון שלומד לקנטר שהוא מחלוקת שהוא שלא‬
‫תאכל ועל כל מדה רעה אשר יצרו של אדם לשם שמים ואין סופה להתקיים‪ ,‬כי לא יוכל‬
‫מתאוה להן ומחמדתן צריך להתחזק ברוב לבא על ידי התורה ההיא לבחינת קיום שיקום‬
‫עוז ותעצומות במחשבות טהורות להתרחק בדרגא לשמה מאחר שהוא לשם מחלוקת‬
‫מהן‪ ,‬כי קשה עונשן של מדות רעות ובפרט ששם כביכול העדר אלהות ואין שם העלם‬
‫אלו דברים שמוציאין את האדם מן העולם‪ ,‬אלהותו יתברך בודאי במחלוקת ההיא שהיא‬
‫ויחשוב ויאמר מה אני ומה חיי טפה סרוחה שלא לשם שמים‪ ,‬ולכך אין סופה להתקיים‬