Page 245 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 245

‫מוהר"ן המר‬  ‫‪Pg: 245 - 8-Front 21-10-25‬‬  ‫ליקוטי‬

                  ‫תורה קל‬

‫"וַּ ְת ַדּ ֵבר ַא ֲהֹרן ּו ִמְריָם ּ ְבמׁשֶה"‪ּ .‬כִי הֵם ּ ִדּבְרּו ַעל אֹודֹות ָה ִאּׁ ָשה ַהּכּוׁשִית ֲאׁשֶר לָ ַקח‪ּ ,‬כִי‬
‫'ּכּוׁ ִשית ַעל ׁשֵם יָ ְפיָּה נִקְֵראת'‪ .‬וְהֵם ָא ְמרּו ׁ ֶשּלְקָ ָחּה לְׁ ֵשם ֹיפִי‪ .‬וְ ַעל ּכֵן ּ ִדּ ְברּו ַעל הַּ ְפִריׁשּות‪,‬‬
‫ּכִי הֵם ֹלא ָרצּו לְ ַה ֲא ִמין ׁשֶ ֶאפְׁ ָשר לִ ְהיֹות ּ ָפרּוׁש‪ .‬וְ ַעל ז ֶה ֵהׁשִי ָבה ַהּתֹוָרה וְ ָס ְמכָה ּ ֵתכֶף‪,‬‬
‫"וְהָ ִאיׁש מׁשֶה ָענָו ְמאֹד ִמּכֹל ָה ָא ָדם"‪ּ ,‬כִי ַעל יְ ֵדי ׁשֶ ָהיָה ' ָענָו ִמּ ֹכל הָ ָא ָדם'‪ָ ,‬היָה ֶאפְׁשָר לֹו‬

            ‫לִ ְהיֹות ּפָרּוׁש לְגַ ְמֵרי‪ְ ,‬וֹלא ָהיָה לֹו ִיחּו ָדא ּ ַתּ ָת ָאה ּכְלָל‪_ _ _ _ _ _ _ _.‬‬

‫ומרים במשה"‪ .‬ג) כי הם דברו על "אודות האשה הכושית אשר לקח"‪ ,‬כי "כושית על שם‬
‫יופיה נקראת" (ספרי ומובא בפרש"י שם)‪ ,‬והם אמרו שלקחה לשם יופי (עיין חזקוני)‪ .‬ד) ועל כן‬
‫דברו על הפרישות‪ ,‬כי הם לא רצו להאמין שאפשר להיות פרוש מאשה שנשאה בשביל‬
‫יופיה‪ .‬ועל זה השיבה התורה וסמכה תיכף‪" ,‬והאיש משה ענו מאד מכל האדם"‪ ,‬כי‬
‫על ידי שהיה "ענו מכל האדם"‪ ,‬היה אפשר לו להיות פרוש לגמרי‪ ,‬ולא היה לו יחודא‬

                                                                        ‫תתאה כלל‪ .‬א]‬

‫באורים‬                                  ‫ליקוטים‬

‫א] פשוטו כמשמעו‪ ,‬ייחוד גשמי‪ .‬ויתכן‬  ‫ג) ברמד"ו (במדבר‪ ,‬עמ' קח)‪ :‬והאיש משה‬
‫ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה‪ .‬זהו שמשה רע"ה נקרא בעלה דמטרוניתא‪ ,‬וייחוד‬
‫כנגד מה שחשדוהו על מדת הגאוה‪ ,‬ואדרבא עליון זה ישראל עם לאה‪ ,‬ויחודא תתאה זה‬
‫לא די שהיה ענו ככל שאר הצדיקים‪ ,‬אלא יעקב עם רחל‪ .‬ומשה רבנו ע"ה שהוא למעלה‬
‫יותר מכולם‪ .‬כי מי שמוסיף דבקות בקדושה‪ ,‬מחזה‪ ,‬שייך ליחוד עליון‪ ,‬ולאה שייך לענוה‪,‬‬
‫מוסיף ענוה בלי ספק‪ ,‬כשם שהמוסיף דבקות שעליה דרשו הכתוב עקב ענוה וכו'‪ .‬כמו כן‬
‫בס״א‪ ,‬מוסיף גאוה‪ .‬כענין שמצינו בבלעם בשורשים מרע"ה שייך ליחוד עלאה ולא‬
            ‫שנדבק עם הס״א יותר מכל האדם‪ ,‬ולכן ליחודא תתאה‪.‬‬
                                    ‫הוסיף גאוה ונפש רחבה יותר מכלם‪ .‬כנראה‬
‫מדבריו שאמר‪ :‬אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב‪ ,‬ועוד אמר‪ :‬נאם שומע אמרי אל יודע‬
‫דעת עליון‪ .‬וכנגדו עבד נאמן שנדבק בקדושה יתר מכל האדם‪ ,‬לפיכך היה ענו מאד מכל‬
‫האדם‪ .‬שאם לא כן‪ ,‬לא בחר בו הקב״ה לתת את התורה על ידו‪ ,‬ולהנהיג את בניו ארבעים‬
‫שנה במדבר‪ ,‬שהיו סרבנים וטרחנים הרבה מפני הפיתוי הגדול של הס״א במקום שליטתה‪.‬‬
‫ואלמלא ענותנותו של משה‪ ,‬כל התיקונים היו מתקלקלים בנקל‪ ,‬והס״א היתה מתגברת‬
‫עליהם לגמרי עד לאין מרפא‪ .‬עד שאפילו כשהגיעו לכלל ישוב‪ ,‬אמר הקב״ה אחרי מיתתו של‬
‫משה‪ ,‬מי יקום לי עם מרעים מי יתייצב לי עם פועלי און‪ ,‬לפי שלא היה בישראל איש אחר‬
‫ענו כמשה שיוכל לסבול טרחיהם ומשאם וריביהם‪ .‬והנה השי״ת שחס על כבודו של משה‪,‬‬
‫וגם שלא רצה לתת רגלים לדבר הקלקול והקטרוג הנמשך מזה‪ ,‬לפיכך קרא פתאום לשלשתם‬
‫משה ואהרן ומרים‪ ,‬כענין אמרו בסמוך‪ :‬ויאמר ה׳ פתאום אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו‬
                                        ‫שלשתכם אל אהל מועד‪ .‬וכו'‪.‬‬

‫ד) בחזקוני (במדבר יב‪ ,‬א)‪ :‬על אדות האשה הכושית‪ .‬אמרו‪ :‬למה פירש עכשיו מאשתו?‬
‫אלא אם לו ע"י שהיא כושית‪ ,‬והלא אשה כושית לקח משעת הנשואין‪ ,‬כלומר כעורה היתה‬
   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249   250