Page 242 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 242

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 242 - 8-Back 21-10-25‬‬            ‫במר ליקוטי‬

              ‫תורה קל‬

‫לִ ְבָרכָה (סוטה ד‪ּ' :):‬כָל ַהּ ִמ ְתּגָ ֶאה לַּסֹוף נִכְׁ ָשל ּ ְב ֵאׁ ֶשת ִאיׁש'‪ׁ ,‬שֶּנֶ ֱא ַמר‪" :‬וְ ֵאׁשֶת ִאיׁש נֶפֶׁש‬

‫ְיקָָרה ּ ָתצּוד"‪ְ .‬וז ֶה ּפֵרּוׁש ַהּסְ ִמיכּות (במדבר י"ב)‪" :‬וְהָ ִאיׁש מׁ ֶשה ָענָו ְמ ֹאד" וכו'‪ ,‬לַּפָסּוק‪_ _ _ _ _ _ _ _:‬‬
‫המתגאה‪ ,‬לסוף נכשל באשת איש"‪ ,‬שנאמר (משלי ו')‪" :‬ואשת איש נפש יקרה תצוד"‪.‬‬
‫ב) וזה פירוש הסמיכות (במדבר י"ב)‪" :‬והאיש משה ענו מאד" וכו'‪ ,‬לפסוק "ותדבר אהרן‬

        ‫ליקוטים‬

‫מגנא ומצלא מגנא מיסורין ומצלת מן החטא ובאורח לחיים (שלח)‪ :‬ואפשר לומר‪ ,‬שזהו‬
‫פי' הגמרא בסוטה דף ד' ע"ב‪ ,‬אמר רבי חייא‬      ‫כדאמרינן פ' היה נוטל ע"ש ודו"ק‪.‬‬
‫בר אבא אמר ר' יוחנן כל אדם שיש בו גסות‬

‫באורח לחיים (שלח)‪ :‬אין הקב"ה בא הרוח לבסוף נכשל באשת איש‪ ,‬שנאמר (משלי‬
                                             ‫בטרוניא עם בריותיו‪ ,‬ולאדם שהוא חלש‬
‫ו‪ ,‬כו) ואשת איש נפש יקרה תצוד‪ .‬ופי' רש"י‬     ‫בתורה ובמעשים טובים‪ ,‬אין נותנין לו יצה"ר‬
‫ז"ל (ד"ה לסוף נכשל) ואשת איש זונה נפש יקרה‪,‬‬  ‫גדול‪ ,‬רק כמו שהוא יכול לכבוש ולכוף אותו‪,‬‬
‫נפש הגבוה תצוד רודף אחריה ע"כ‪ .‬ובאמת‬         ‫כמ"ש רז"ל (סוכה שם) כל הגדול מחברו יצרו‬
‫ראינו כמה בעלי גאוה‪ ,‬שאינם נכשלים באשת‬       ‫גדול הימנו‪ ,‬ומעשה דאביי בגמרא דסוכה‬
‫איש‪ .‬אפשר לומר שכוונתו שמקבלין שררה‬
‫כדי להנות ממנה‪ ,‬כנואף אשה ונהנה מגופה‬                                               ‫יוכיח‪.‬‬

‫בעל כרחה‪ ,‬כך נהנה מן התורה בעל כרחה של‬
‫ובצמח צדיק (ליקוטים)‪ :‬כל הגדול מחבירו תורה כנ"ל‪ .‬וגם אמרו בגמרא שם‪ ,‬רבי חמא‬
‫יצרו גדול הימנו (סוכה נב‪ .).‬פירוש שיצרו גדול בר חנינא אמר‪ ,‬כאילו בא על כל העריות‪ ,‬כתיב‬
‫מחמתו‪ ,‬שהוא בכל יום ממארי דחושבנא‪ ,‬הכא (משלי טז‪ ,‬ה) תועבת ה' כל גבה לב‪ ,‬וכתיב‬
‫ורואה בכל יום יותר מיעוט ערכו ומה שפגם התם (ויקרא יח‪ ,‬כז) כי את כל התועבות האל‪.‬‬
‫בכל יום שעבר‪ ,‬ונעשה יצרו גדול בעיניו‪ ,‬על וצריך להבין הגמרא‪ ,‬וכי מפני שכתוב תועבת‬
‫דרך מה שאמרו חז"ל (שם) שלצדיקים נדמה בשניהם הרי זה כאילו בא על כל העריות‪ ,‬ומה‬
‫להם היצר הרע כהר‪ .‬או יאמר כל הגדול טעם יש בזה‪ ,‬ואפשר לומר עפ"י מה שכתבתי‬
‫מחברו‪ ,‬מי שיש לו גדלות על חברו‪ ,‬הוא פירוש הגמרא דסוטה דף י"ז (ע"א) דרש רבי‬
‫עקיבא‪ ,‬איש ואשה זכו‪ ,‬שכינה ביניהם‪ ,‬לא‬        ‫סימן שיצרו גדול הימנו‪.‬‬

‫זכו‪ ,‬אש אוכלתן‪ .‬שהאדם נברא במלבוש עולם‬
‫ב) עיין לעיל (סימן יא) ולקמן (ח"ב‪ ,‬סימן הזה‪ ,‬ולעשות כל מעשה קיום עולם הזה שכל‬
‫ה')‪ .‬ובגמרא (סוטה ד‪ :):‬ומאי ואשת איש נפש הנבראים עושין‪ ,‬והם ממלאין תאותם עם‬
‫יקרה תצוד אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי היצר‪ .‬והאדם צריך לקיים מצות בוראו‪ ,‬לקיים‬
‫יוחנן כל אדם שיש בו גסות הרוח לבסוף מצות פרו ורבו שהוא מצות עשה‪ ,‬ולעבוד‬
‫נכשל באשת איש שנא' ואשת איש נפש השי"ת עם היצר הרע‪ ,‬ולא לכוין להנאת עצמו‬
‫יקרה תצוד אמר רבא האי נפש יקרה נפש כלל‪ ,‬ולהיות ביראה תתאה‪ ,‬היינו שכינה מדת‬
‫גבוהה מיבעי ליה ועוד היא תצוד מיבעי ליה מלכות‪ ,‬שנקרא יראה תתאה‪ ,‬מפני שהוא ירא‬
‫אלא אמר רבא כל הבא על אשת איש אפילו תמיד שלא יפול למטה להתענג בתענוגי היצר‬
‫למד תורה דכתיב בה יקרה היא מפנינים ככל הנבראים‪ ,‬רק לקיים בזה מצות עשה של‬
‫מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים היא תצודנו פרו ורבו בדחילו ורחימו היינו י"ה‪ ,‬ורחימו‬
        ‫ודחילו היינו ו"ה‪.‬‬                    ‫לדינה של גיהנם‪.‬‬
   237   238   239   240   241   242   243   244   245   246   247