Page 250 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 250
Pg: 250 - 8-Back 21-10-25
תורה קלא רנ ליקוטי
מוהר"ן_ _ _ _ _ _ _ _
ליקוטים
ויפסיקנו חס ושלום מלמעלה משורשו מאחר שהוא יתברך מסולק ממנו ונמצא הוא
העליון וכו'. בלי חיותו יתברך מאחר שהוא יתברך שמו
שלום ומברך את עמו בשלום ,כשהן בבחינת
ובאור ישראל (בראשית) :כתב הרה"ק שלום יהיה איך שיהיה אך שהוא בגדר שלום
ר' פייביש מזבריז זצללה"ה בכתביו המובא הכל הוא גילוי אלהותו יתברך ויכול לבא
בסה"ק ליקוטים יקרים שהאדם מוטבע לכוונתו האמיתית גדר לשמה אבל הקנטור
בזה שיגבה לבבו ,כמו שאמרו חז"ל (חגיגה ומחלוקת הוא מחלוקת קרח ועדתו שהיה
יג ע"ב) ארבעה מיני גאים ,ואדם מתגאה על כוונתו רק לשם קנטור ולא לכבודו ,מה היה
כולם וכו' ,אבל האדם נולד על זה ההר שהוא סופו ,מאחר שאחז בדבר שאין בו חיות
הגבהות ,כמו שאחז"ל (שם) ע"ש מתיקת שהוא העדר אור האין סוף ממקום ההוא
לכך נעדר גם כן מן העולם לשאול תחתית,
דבריו. כי התורה נקראת גם כן שלום ,כמו שכתוב
והנה פעם אחת שאל חסיד אחד לאדמו"ר וכל נתיבתיה שלום וגו' (משלי ג' ,י"ז) ושארי
הקדוש מזידיטשוב (הרה"ק מהרי"א) זללה"ה פסוקים ולכן הקנטור בודאי אינו נכנס לגדר
שיאמר לו דרך לעבדות השי"ת ,והשיב לו שיקרא בשם תורה ולכך נוח לו שלא נברא
שכ' בסה"ק אורח לחיים (פ' קדושים ד"ה א"י אף שעל כל אדם אמרו נוח לו שלא נברא
קדושים תהי') דהעיקר הוא שיהיה האדם אך זה חלוק מכל אדם כי שם נאמר בגמרא
שפל בעיניו ,דהא אמרו רז"ל (קידושין ל ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו שיפשפש
ע"ב) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום בחיי החיות שבמעשיו ,שהוא הצמצום
ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו ,ולמי אלהותו יתברך ,שנתצמצם אצלו בעת ההוא
עוזר השי"ת למי שהוא שפל רוח כדכתיב במעשיו כאמור ,ומזה יוכל להתחזק יותר
(ישעי' נז ,טו) אשכון את דכא ושפל רוח ,אבל כאמור אבל זה שמעשיו המה לקנטור בודאי
אינו אחוז באלהות כלל ואין לו במה לתפוס
במי שמתגאה אחז"ל (סוטה ה ).אין אני והוא בכדי שיתחזק יותר .והבן כי הם כללים
יכולין לדור ,ואם כן ממילא אינו יכול לנצח גדולים והבורא יתברך יסייענו לקיימן אמן
את יצרו ,ע"כ דבריו הקדושים. סלה ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
בליקוטי עצות (כבוד) :צריך כל אדם ובישמח לב (בבא בתרא) :נודע שיש כבוד
למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום, נברא וכבוד נאצל ,דהיינו שהבורא ב"ה מלא
ולא יהיה רודף אחר הכבוד רק יברח מן כל הארץ כבודו ,אך הכבוד הוא מתחלק
הכבוד ,ואזי הוא זוכה לכבוד אלקי ,ואז אין ומשתלשל מעולם לעולם עד שנתלבש
בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם בהנבראים ,כבוד נאצל נקרא שורש הכבוד
לאו .אבל מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה העליון שאינו מושג ,ולשון "נאצל" הוא
לכבוד אלקי ,ועל כן אפילו כשיש לו כבוד, לשון "אצל" שהוא אצלו יתברך ממש ,כי
הכל חוקרים ודורשים אחריו ושואלים מי הוא וכבודו ממש אחד .וצריך האדם לידע
הוא זה ואיזה הוא שחולקים לו כבוד הזה,
כי כל הכבוד הנמצא בעולם אינו רק אלהותו וחולקים עליו שאומרים ,שאינו ראוי לכבוד
ית' ממש ,ואינו ראוי שיטול לעצמו הכבוד הזה.
