Page 347 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 347
מוהר"ן זמש Pg: 347 - 11-Back 21-10-25 ליקוטי
תורה קמד
וְיֵׁש ָי ִמים ׁ ֶשהֻּ ְתָרה ֲאכִילָה ּוׁ ְש ִתּיָהּ ,כְמֹו ׁ ֶש ָא ְמרּו ָחכָ ֵמינּו ,ז ִכְרֹונָם לִבְָרכָה (פסחים סח:):
'חֶצְיֹו לַה' וְחֶצְיֹו לָכֶם' .וְהַּצַּ ִדיקֲ ,א ִפּלּו ּ ְבזֹאת הַ ֲח ִצי הּוא ּכֹובֵׁש ֶאת ִי ְצרֹו ,וְאֹוחֵז ֶאת ּ ַת ֲא ָותֹו
ּ ְביָדֹוְ .וז ֶהּו ַו ֲח ִצי ַת ֲא ָותֹו ּ ְב ָידֹוֲ ,אפִּלּו ֹזאת הַ ֲח ִצי ׁ ֶשהֻּ ַתר לֹוֲ ,א ִפּלּו ּ ָבז ֶה הּוא אֹוחֵז ּ ַת ֲא ָותֹו_ _ _ _ _ _ _ _
ויש ימים שהותרה אכילה ושתיה ,כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (פסחים סח:):
"חציו לה' וחציו לכם" ,ג) (*) והצדיק ,אפילו בזאת החצי הוא כובש את יצרו ואוחז את
תאותו בידו ,וזהו "וחצי תאוותו בידו" ,אפילו זאת החצי שהותר לו ,אפילו בזה הוא
ליקוטים
ומי שזוכה להשלים מדריגתו בעולם הזה עד במקום אחד .אולם כי באמת בחג המצות
שיגיע למדרגת רוח הקודש שהוא המדרגה המצוה הוא על הלבוש דייקא להיות כולו לה'
האחרונה והעליונה שיוכל להגיע אליה לצמצם את עצמו מהנאות עולם הזה בפועל
בעולם הזה ,אפילו העם הארץ לאחר שהגיע באכילת לחם עוני .ובחג הסוכות שהוא זמן
לכך ,כבר הגיע לשורש אחיזתו בדברי תורה שמחתינו ,היינו שעל הלבוש יהיה בחינת
לכם .ועל זה הוא הלימוד ליתן האמור של דלעתיד כולם ידעו וגו' .וכו'.
זה בזה ,היינו שבחג המצות יהיה הלה' גם כן
בבחינת לכם ,היינו שגם הגוף יהנה וירגיש
חיות מהקדושה כמו מעניני עולם הזה .ובחג ג) בשפת אמת (לסוכות ,תר"ס) :כתיב
שמיני עצרת יהיה הלכם גם כן לה' ,היינו וידבר משה את מועדי ה' אל בנ"י .כי במשה
שגם כל הנאות העולם הזה יהיה רק בלתי כתיב איש האלקים מחצה איש מחצה אלקים
לה' לבדו .ועל זה רמזו חכמינו ז"ל הכל מודים כמ"ש במד' .וכן בחי' המועדות חלקוהו חציו
בעצרת דבעינן נמי לכם שיהיה הלכם גם כן לה' וחציו לכם .וכמו שיש בזמן ימים טובים
לה' מאי טעמא יום שניתנה בו תורה .כי על שיש בהם דביקות בשורש חלק למעלה וחלק
ידי כח התורה נשפע החיות על כל הנבראים למטה .כן יש בנפשות איש האלקים .ולכן
שבעולם הזה מדומם צומח חי מדבר שכל לימד לנו מרע"ה איך להתדבק במועדות
פעולתם רק לעשות רצון קונם כדאיתא להיות חציו לכם וחציו לה' .כמ"ש בתרגום
בגמרא (חולין ז ).בנהר גינאי שאמר אני הולך ואלפינון לבני ישראל.
לעשות רצון קוני ,היינו בלי בחירה מצדו. ובפרי צדיק (שבועות ,יב) :בגמרא (פסחים
וכמו שהיה בבחינה זו בראשית הבריאה אשר ס"ח ע"ב) הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם
עשה האלהים האדם ישר והיה אצלו כל ענין מאי טעמא יום שנתנה בו תורה .כבר דברנו
אכילה ותענוגי עולם הזה במצות עשה כמו בזה מפלוגתא דר"א ור"י על שני הפסוקים
שנאמר ויצו ה' אלהים מפרי עץ הגן אכל כתיב עצרת לה' אלהיך וכתיב עצרת תהיה
לכם .חציו לה' וחציו לכם או כולו לה' כו'
תאכל .וכו'.
בסמ"ג (מצוות ל"ת ,מצוה ע') :כשם שמצוה עיין שם .ובאמת נאמרו הב' פסוקים בשני
לענג בשבת ולכבדו כך כל ימים טובים שנאמר מקומות שונים .בז' של פסח נאמר לה'
ולקדוש י"י מכובד וכל ימים טובים נאמר אלהיך ובשמיני עצרת נאמר תהיה לכם .ועל
פי פשוט למדו בגזירה שוה ליתן האמור
של זה בזה .ולהבין למה לא נאמרו שניהם בהן מקראי קדש ,וכן תניא (פסחים קיח ,א)
(*) עיין תוספתא בסוף הכרך.
