Page 350 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 350
מוהר"ן Pg: 350 - 11-Back 21-10-25 שנ ליקוטי
תורה קמד
ליקוטים
את בית המצרי בגלל יוסף [בראשית לט ה] ,זיו השכינה אשר אין תענוג בעולם כזה,
וזאת היתה בכדי שתהי' לו הרחבה .וזהו ולערך זה הנועם ,כל תענוגי גשמיות היה
שנאמר נפתל"י שבע רצון ,רומז להצדיק בטלים ומבוטלים ,ולא נעשה מהם רושם,
שהוא מחובר להקב"ה בדביקות [מלשון עד שמרוב אור הקדושה לא נתפרנס הכלב
נפתול"י אלקים ,ועיין לעיל בפרשת וישלח מאמר מזה ,והוא חוזר ונעשה מלאך קדוש ,משד
יד] ,והוא שבע רצון ,שמשביע רצונו ואינו יהודי נעשה מלאך סא"ל יאהדונה"י ,ויש
חפץ מותרות בצרכי הפרנסה המכונה בשם שאינו במדרגה הזאת ומתענה ומענה עצמו
שב"ע ,ואינו מאותם האנשים אשר רצונם בסיגופים .ואוכל מעט להחיות נפשו ,שלא
יבזבז אוצר המלך על פרנסת כלב אחד ,גם זה לא שבעה בשום פעם ,ועכ"ז ומלא ברכת ד',
טוב ,וזה השלישי שהולך אחר שרירות לבו הקב"ה משביע ברכתו בביתו .רק ים ודרום
הרע לפרנס הכלב בריווח ,עליו גירה המלך ירשה ,כי התורה נקראת בשם ים ,גם הרוצה
להחכים ידרים [ב"ב כה ע"ב] ,ע"כ חכמת את היצר הרע בנפשו ,והוא עובר כל עבירות
התורה במצולת ים התלמוד נקרא בשם י"ם עד שיעשה תשובה וירצה עונו ,עכ"ל.
ודרו"ם ,וזהו ים ודרום ירשה ,היינו ,שמדה
ובבת עין (כי תבא) :איתא בגמרא (קה"ר א זו שלא להשביע הרצון רק לבקש עוד,
לב) אין אדם מת וחצי תאותו בידו .ויש ליתן הם לוקחים לירש התורה עד בלי די וע"ז
טעם למה היתה הבריאה באופן שלא יוכל
משמשים במדה זו שלא להשביע ע"ע.
למלאות תאותו ולהיות תמיד בבחינת חצי ובמקור מים חיים (נצבים) :והחכם המשכיל
ולא יוכל לבא לבחינת שלמות .ונוכל לומר והצדיק עושה את כל הדברים של עולם הזה
כדי שיהיה לו בחינת יסורים בעולם הזה יחודים קדושים ועטרות למלך ,עד שמרוב
שהוא עולם עובר מחמת שלא יוכל למלאות אור ושמחה וחיות ודביקות ,נתבטל ממנו
תאותו בשלמות ,ותמיד הוא משתוקק לגמרי הנאות וכיסופין של עולם הזה ,ואין
ליותר ויותר ,ומזה יכול לבא לעולם הבא
לו שום הנאה .כמו שאמר רבינו הקדוש לא שהוא עולם הקיים ,רק שהצדיקים תופסים
נהניתי מעולס הזה אפילו באצבע קטנה בחי' זו בבחינת רוחניות היינו שלא יוכלו
למלאות תאותם בתורה ומצות ומעשים (כתובות דק"ד ע"א) ,והרי שלחנו בכל יום היה
טובים ומשתוקקים תמיד למדרגה היותר שלחן מלכים ממש בכל מלכי וחורי הארץ,
גדולה ,אבל בבחינת גשמיות יש להם בחינת וגם בזיווג [נראה שרמז בזה למה דאיתא בס'
הסתפקות ושמחים בחלקם כמ"ש יעקב לקוטי אמרים ד"ז ע"א וז"ל ,והברית נקרא
אצבע קטן מלשון (פסחים קי"ב ע"ב) לא כל אבינו ע"ה (בראשית לג יא) וכי יש לי כל ,שלא
האצבעות שוות ,וזהו אפילו באצבע קטנה היה חסר לו כלל בדברים גשמיים.
ר"ל אפילו בשעת זיווג עכ"ל] איך אפשר דהא
ה) בזוה"ק ע"פ הסולם (תרומה ,תתפח): בלי הנאה וכיסוף אינו מוליד ,אלא מהענין
שהיה נפשו מלאה אור אלוהיי מדביקות שלמדנו אמר ר"ש משה לא מת .ואם תאמר,
ונועם זיו השכינה וחיות התורה והמצוות הרי כתוב ,וימת שם משה .וכן בכל מקום
מרוב כל ,ובעת אכילתו ושתייתו וזיווגו קורא בצדיקים מיתה ,מהו מיתה .מצדינו
היה הכל ביחודים קדושים ,ובאור הארת נקרא כן ,אבל מצד העליונים ,אדרבה שנתוסף
