Page 354 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 354

‫‪Pg: 354 - 12-Back 21-10-25‬‬

‫תורה קמה‬
‫מוהר"ן_ _ _ _ _ _ _ _‬
                                             ‫דנש ליקוטי‬

                                ‫ליקוטים‬

‫פלוגתא‪ ,‬המה האותיות והצירופים שעשה הרבים כי הן אל כביר לא ימאס ואם לכל‬
‫בחיצונים‪ ,‬הם העושים מריבה והם בעצמם העבירות צריך לעשות גדר לגדר ומשמרת‬
‫בעלי פלוגתא‪ ,‬ורוצים שיעלה אותם למקומם למשמרת עאכ"ו לענין המחלוקת לפי חומר‬
‫שבו וכשם שנאמר בקש שלום ורדפהו וכו'‪.‬‬         ‫הראשון אשר היה שם אהלם בתחלה‪.‬‬
‫בפלא יועץ (מחלוקת)‪ :‬ידוע כמה שנאוי וגדול השלום ושם צוה ה' את הברכה חיים‬
                                 ‫המחלוקת כמפורש בדברי רז"ל הקדושים עד העולם‪.‬‬
                                             ‫ולפי חומר שבו כמה וכמה צריך האדם‬
‫בשלה"ק (קרח)‪ :‬הקנאה גורמת מיתה‬               ‫להתחזק ברוב עז ותעצומות להתרחק‬
                                             ‫ולברוח ממנו כבורח מן המות‪ .‬והנה מי שלא‬
‫בטבע‪ ,‬כמו שנאמר (משלי יד‪ ,‬ל) 'ורקב עצמות‬     ‫בא לידו לעשות מחלוקת אל יתהלל כי אם‬
‫קנאה'‪ .‬התאוה מוציאה את האדם מהעולם‪,‬‬          ‫בזאת יתהלל המתהלל כאשר יהיה לו סיבה‬
‫ועדיין לא נשלמה תאותו‪ ,‬וכמו שאמרו‬            ‫גדולה לעשות מחלוקת כגון שחוטאים כנגדו‬
‫רבותינו ז"ל 'אין אדם מת וחצי תאותו בידו'‪.‬‬    ‫בגופו או בממונו או בכבוד ואף על פי כן הוא‬
‫והרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו (עפ"י‬       ‫מן הנעלבים ואינם עולבים שומעי' חרפתם‬
‫עירובין יג ב)‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל (דברים רבה‬  ‫ואינם משיבים אשר עליהם הכתוב אומר‬
‫פ"ט ס"ט) מאה מיתות ולא קנאה אחת‪ .‬וכו'‪.‬‬       ‫ואוהביו כצאת השמש בגבורתו וידוע מה‬
‫איזהו עשיר השמח בחלקו‪ ,‬הפך התאוה‬             ‫שפ' על פסוק תולה ארץ על בלימה שאין‬
‫שאין אדם מת וחצי תאותו בידו‪ .‬איזהו חכם‪,‬‬      ‫העולם מתקיים אלא על מי שבולם פיו‬
‫הכבוד האמתי היא החכמה‪ ,‬כמו שנאמר‬             ‫בשעת מריבה והן בעון גבר אויב היצ"הר של‬
‫(משלי ג‪ ,‬לה) 'כבוד חכמים ינחלו'‪ .‬ועל זה אמר‬  ‫המחלוקת על עסקי חנם ולפי האמת הכל‬
‫איזהו חכם הלומד מכל אדם‪ ,‬ואינו רודף אחר‬      ‫הבל ורעות רוח כי מה יתן ומה יוסיף הכבוד‬
‫הכבוד‪ ,‬ואז הכבוד רודף אחריו‪ ,‬וזה הלומד‬       ‫שיכבדהו או הבזיון שיבזהו אדם אשר להבל‬
                                             ‫דמה ומי יתן והיה כאשר יהיה ריב בין אנשים‬
                             ‫מכל אדם‪ ,‬וכו'‪.‬‬

‫ובמסילת ישרים (פ' י"א‪ ,‬פרטי מידת‬             ‫האחד מהם אם היה ירא ה' ורודף שלום גם‬
                                             ‫את השני היה מביאו לדרכי שלום כי אי‬
‫הנקיות)‪ :‬לו ידעו ולו יבינו כי אין אדם נוגע‬   ‫אפשר למחלוקת להתקיים והוא בא' אבל‬
‫במוכן לחבירו אפילו כמלא נימא (יומא לח)‪,‬‬      ‫דא עקא כי ינצו אנשים יחדיו שניהם שוים‬
‫והכל כאשר לכל מה' הוא כפי עצתו הנפלאה‬        ‫לרעה וכל א' מתנשא לאמר אני גדול ולמה‬
‫וחכמתו הבלתי נודעת‪ ,‬הנה לא היה להם‬           ‫אשפיל את עצמי ואשאר אני תחתיו ומתוך‬
‫טעם להצטער בטובת רעיהם כלל‪ :‬והוא מה‬          ‫כך המחלוקת פרה ורבה שהרי אמרו האי‬
‫שייעד לנו הנביא על הזמן העתיד‪ ,‬שלמען‬         ‫תיגרא דמי לבדקא דמיא כיון דרווח רווח‬
‫תהיה טובת ישראל שלמה‪ ,‬יקדים הקדוש‬            ‫ולו חכמו ישכילו שהמשפיל עצמו לרדוף‬
‫ברוך הוא להסיר מלבבנו המדה המגונה‬            ‫שלום הוא העולה מעלה וכו'‪ .‬ולכן לו בכח‬
‫הזאת‪ ,‬ואז לא יהיה צער לאחד בטובת‬             ‫יגבר איש לבקש שלום הבית ויעשיר איש‬
‫האחר‪ ,‬וגם לא יצטרך המצליח להסתיר עצמו‬        ‫כי ירבה כבוד ביתו וכ"ש וק"ו שלא להחזיק‬
‫ודבריו מפני הקנאה‪ ,‬והוא מה שכתוב (ישעיה‬      ‫במחלו' נגד הרבים אף אם יראה לו שעוברים‬

‫עליו את הדרך ועושים לו נגד הדין הדין עם יא)‪ :‬וסרה קנאת אפרים וצוררי יהודה יכרתו‬
   349   350   351   352   353   354   355   356   357   358   359