Page 349 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 349
Pg: 349 - 11-Front 21-10-25
מוהר"ן טמש תורה קמד ________ ליקוטי
ליקוטים
לחותמו והקב"ה מתענג מזה כשבא אליו לך בכל שעריך (דברים כח ,נב) ,שהם השומרים
הניצוץ הלז כבן הבא לאביו ממרחקים אחר שלא ליכנס מי שאינו ראוי בשער אשר
צדיקים יבואו בו אל אוצר טוב הגנוז כנ"ל, כמה שנים ,וגם הניצוץ שמחתו גדולה ,וזה
שהעביר החשך דכסי לנהורא ונכנס אל תוכו הוא עיקר הבירור כשיודע בנפשו באמת
אשר רצוף אהבה ,והיינו ע"י שהיה לו מדת לאמיתו אשר תאוה הנ"ל הגשמית מבוזית
יעקב אבינו שאמר יש לי כל מדת הסתפקות, ונמאסת בעיניו לגמרי ,ואינו אוכל כי אם
בשביל העלאת הניצוץ ,ועל כן אוכל באימה
לכך זכה לנחלת יעקב דווקא וק"ל. ויראה בזה השולחן אשר לפני ה' ,באהבה
ובזה יובן כי צרכי הגוף שהוא יותרת ושמחה כראוי לעבודת ה' ואינו אוכל כי אם
הכבד אי אפשר למלאות כנ"ל ,מה שאין כן לשבירת רעבונו בלבד ,ושומר עצמו מלהנות
צרכי רוח ונפש השוכן בלב אפשר למלאות, ולהתענג במילוי כריסו בתאוות ומתיקות
וז"א כל המענג את השבת זה תענוג רוחני,
נותנין לו משאלות לבו ,כי שכר תענוג מצוה דברים הגשמיים לחיך .וכו'.
שזוכה עוד למצוה ,וזהו מצוה גוררת מצוה ובתולדות יעקב יוסף (בהר ,יג) :ובזה
וק"ל. יובן ש"ס דשבת פרק י"ו (דף קיח ,).אר"ש
ובעטרת ישועה (וזאת הברכה) :בפסוק כל המענג את השב"ת .ר"ל ולא את עצמו,
נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ד' ים ודרום נותנים לו נחלה בלי מצרים ,שנאמר אז
ירשה .היינו ,כי כתיב אהב כסף לא ישבע כסף תתענג על ה' והאכלתיך נחלת יעקב אביך
[קהלת ה ט] ,כי אין אדם מת וחצי תאותו בידו שנאמר בו ופרצת ימה וגו' .א"ר יהודה אמר
[קהלת רבה פרשה א אות לב] .ואולם זה הוא רק רב כל המענג את השבת נותנין לו משאלות
לפשוטי עם אבל הצדיקים מסתפקים במועט לבו שנאמר והתענג על ה' ויתן לך משאלות
ושמחים בחלקם ואינם מבקשים מותרות, לבך .וכבר הקשה הגאון מוהר"ר העשיל הא
רק במדה זו המה משתמשים לתורה ועבודה אין אדם מת וחצי תאותו בידו (קה"ר א ,יג).
שהכל מעט לפניהם ,כי קנאת סופרים תרבה וביארתי במקום אחר (עיין פרשת משפטים,
חכמה וכל מה שלומד יותר משתוקק ללמוד פרשת קדושים ,ועוד) כי הרשעים בחייו קרוי
מת (ברכות יח ע"ב) הרודף אחר תאוות עוד ,וכאשר האריך בזה הגאון מוהר"ר יונתן
המותרות .וז"ש אין מ"ת שיהיה חצי תאותו ז"ל לפרש מה שמדמה התורה לכסף לומר
בידו ,אבל צדיק שהוא חי שיש בו מדת כי תורה יותר חשובה ,הלא אינו בסוג אחד.
הסתפקות כמו שנאמר ביעקב כי יש לי כל וכתב לתרץ דעכ"פ בסוג זה המה שוים שכמו
(בראשית לג ,יא) ,היפך עשו שאמר יש לי רב בתורה שכל מה שלומד יותר אינו מסתפק
עצמו בזה ומשתוקק יותר ,כמו כן אוהב כסף
לא ישבע כסף ,עיין בדבריו [מובא באמרי נועם כו' (שם לג ,ט) ,וכשיש בו מדת הסתפקות אינו
פרשת בחקתי ד"ה בפסוק בשברי לכם] .והנה אף מבלה זמנו אחר טרף ביתו וגופו רק לצרכי
הצדיקים העוסקים בתורה ועבודה ואינם נשמתו ורוחו ששוכן בלב ,היפך הדם ששוכן
ביותרת הכבד שהוא חומד תאות המותרות.
ובזה יובן המענג את השבת שכבר נכנס פונים לצרכי עולם הזה ומסתפקים במועט,
פנימה אל תענוג רוחני ,לכך נותנין לו נחלה עכ"ז הקב"ה שולח ברכתו להם והברכה באה
בלי מצר ומעיק שהם השומרים ,כמ"ש והצר לתוך ביתם ,כמו שמצינו אצל יוסף ויברך ד'
