Page 348 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 348

‫מוהר"ן‬  ‫‪Pg: 348 - 11-Front 21-10-25‬‬        ‫חמש ליקוטי‬

             ‫תורה קמד‬

‫ּ ְב ָידֹו‪ּ .‬בְ ַוּ ַדאי ז ֶה ֵאין ֵמת‪ֶ ,‬אּלָא ּ ָת ִמיד ַחי‪ֲ ,‬א ִפּלּו לְ ַא ַחר ִמי ָתה‪ .‬וְ ֵאין ִחּלּוק ֶאצְלֹו ּבֵין ִמי ָתה‬

                   ‫לְחִַּיים‪ּ ,‬כִי ּ ָת ִמיד הּוא עֹובֵד ַהּׁשֵם‏‪_ _ _ _ _ _ _ _.‬‬

‫אוחז "תאותו בידו"‪ .‬ד) (עיין לעיל סימן כ"ג)‪ .‬בוודאי זה אין מת אלא תמיד חי אפילו לאחר‬

                 ‫מיתה‪ ,‬ה) ואין חילוק אצלו בין מיתה לחיים‪ ,‬כי תמיד הוא עובד השם‪.‬‬

        ‫ליקוטים‬

‫כל המבזה את המועדות כאילו נטפל לעבודה ד) בבאר מים חיים (שמיני)‪ :‬כבר כתבנו‬
‫כמה פעמים שהעיקר הוא כאשר האכל יאכל‬
‫מהם לכל נפש‪ ,‬ואם עיני שכל לו ולב משכיל‬     ‫זרה (רמב"ם יו"ט פ"ו הל' טז)‪ ,‬ואסמכוה אהאי‬
‫וחרד לעבודתו‪ ,‬מבין כמה נבזה ונמאס הוא‬      ‫קרא (שמות לד‪ ,‬יז) אלהי מסכה לא תעשה לך‪,‬‬
‫כל בחינת תאוות הגשמיות‪ .‬כי הנה המפואר‬      ‫וכתיב בתריה את חג המצות תשמור‪ .‬שבעת‬
‫והיפה שבכל הדברים שבעולם אינו רק כי‬        ‫ימי פסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים‬
‫אם עבודת שמו יתברך‪ ,‬שבו נבדל האדם מן‬       ‫טובים כולן אסורין בהספד ותענית וחייב‬
‫הבהמה‪ ,‬במוחו ושכלו להבין כי יש אלהים‬       ‫אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו‬
‫בשמים ממעל ועל הארץ מתחת‪ ,‬והוא‬             ‫ואשתו ובני ביתו וכל הנלווים אליו שנאמר‬
‫מקור כל התענוגים והחמדות ואליו תכלית‬       ‫ושמחת בחגך וגומר‪ ,‬אף על פי שהשמחה‬
‫כל מקוה‪ ,‬שכולם נכספים לאורו ברוך הוא‬       ‫האמורה כאן היא קרבן שלמים כמו שאנו‬
‫להדבק ולהכלל בו על עבודתו‪ ,‬ולעשות‬          ‫מבארים בהלכות חגיגה (בעשה רכט) יש בכלל‬
‫נחת רוח שאמר ונעשה רצונו‪ .‬אבל תאות‬         ‫השמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד‬
‫הגשמיות‪ ,‬הלא כולם מעשה בהמה המה‪,‬‬           ‫ואחד כראוי לו (רמב"ם שם הל' יז)‪ ,‬שאין מקרא‬
‫שגם הבהמה רודפת אחר תאותיה לאכול‬           ‫יוצא מידי פשוטו‪ .‬כיצד? הקטנים נותן להם‬
‫ולשתות ולבעול‪ ,‬ובמה יוכר מותר האדם מן‬      ‫קליות ומגדנות ואגוזים והנשים קונה להן‬
‫הבהמה אם גם הוא יחמוד ויתאוה לדברים‬        ‫בגדים ותכשיטין כפי ממונו והאנשים אוכלין‬
‫אשר יתאוה הסוס והפרד‪ ,‬ומכל שכן כשנותן‬      ‫בשר ושותין יין שאין שמחה אלא בבשר ואין‬
‫אל לבו מיאוס תאות הדברים ההם כמו‬           ‫שמחה אלא ביין (רמב"ם שם הל' יח)‪ .‬גרסינן‬
‫בתאות המשגל‪ ,‬נודע אומרם ז"ל (שבת קנ"ב‪).‬‬    ‫בפרק יום טוב (ביצה טו‪ ,‬ב) כתוב אחד אומר‬
‫אשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם וכו'‪.‬‬         ‫(דברים טז‪ ,‬ח) עצרת לה' וכתוב אחד אומר‬
‫ותאות אכילה‪ ,‬נודע את הנעשה מהאכילה‬         ‫(במדבר כט‪ ,‬לה) עצרת תהיה לכם‪ ,‬מכאן אמר‬
‫אחר אכילתו‪ ,‬וכמה בזוי ומטונף ומשוקץ‬        ‫רבי יהושע חלקיהו חציו לה' לבית המדרש‪,‬‬
‫צריך להיות זאת בעיני כל בעל שכל‪ ,‬ואכן‬      ‫וחציו לכם לאכילה ושתיה‪ .‬ואין הלכה כרבי‬
‫בוראנו ברוך הוא וברוך שמו וכו'‪ ,‬תיקן ויסד‬  ‫אליעזר שאומר או כולו לגבוה או כולו לכם‪.‬‬

‫ובפסחים פרק אלו דברים (סח‪ ,‬ב) גרסינן הבריאה על זאת לאכול ולשתות רק בכדי‬
‫הכל מודים בעצרת ושבת שצריך חציו לכם‪ ,‬תיקון הנבראים התחתונים שהוא להעלות‬
‫עצרת‪ ,‬מפני שניתנה בו תורה‪ ,‬ושבת‪ ,‬משום הניצוץ קדושה שבהם המחיה אותם מאור‬
‫עונג‪ ,‬אבל בשאר ימים טובים‪ ,‬חולק ר' פני מלך חיים ברוך הוא‪ ,‬כי זה הוא תכלית‬
‫אליעזר ואומר‪ :‬או כולו לה' או כולו לכם‪ .‬השלימות הנאה והיפה עבודת שמו יתברך‬
‫להחזיר האבדה לבעליה‪ ,‬וחותם המלך‬            ‫וכו'‪.‬‬
   343   344   345   346   347   348   349   350   351   352   353