Page 348 - LIKUTEY MOHARAN VOL-5.LIKUTEY MOHARAN VOL-5.1A
P. 348
מוהר"ן Pg: 348 - 11-Front 21-10-25 חמש ליקוטי
תורה קמד
ּ ְב ָידֹוּ .בְ ַוּ ַדאי ז ֶה ֵאין ֵמתֶ ,אּלָא ּ ָת ִמיד ַחיֲ ,א ִפּלּו לְ ַא ַחר ִמי ָתה .וְ ֵאין ִחּלּוק ֶאצְלֹו ּבֵין ִמי ָתה
לְחִַּייםּ ,כִי ּ ָת ִמיד הּוא עֹובֵד ַהּׁשֵם_ _ _ _ _ _ _ _.
אוחז "תאותו בידו" .ד) (עיין לעיל סימן כ"ג) .בוודאי זה אין מת אלא תמיד חי אפילו לאחר
מיתה ,ה) ואין חילוק אצלו בין מיתה לחיים ,כי תמיד הוא עובד השם.
ליקוטים
כל המבזה את המועדות כאילו נטפל לעבודה ד) בבאר מים חיים (שמיני) :כבר כתבנו
כמה פעמים שהעיקר הוא כאשר האכל יאכל
מהם לכל נפש ,ואם עיני שכל לו ולב משכיל זרה (רמב"ם יו"ט פ"ו הל' טז) ,ואסמכוה אהאי
וחרד לעבודתו ,מבין כמה נבזה ונמאס הוא קרא (שמות לד ,יז) אלהי מסכה לא תעשה לך,
כל בחינת תאוות הגשמיות .כי הנה המפואר וכתיב בתריה את חג המצות תשמור .שבעת
והיפה שבכל הדברים שבעולם אינו רק כי ימי פסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים
אם עבודת שמו יתברך ,שבו נבדל האדם מן טובים כולן אסורין בהספד ותענית וחייב
הבהמה ,במוחו ושכלו להבין כי יש אלהים אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו
בשמים ממעל ועל הארץ מתחת ,והוא ואשתו ובני ביתו וכל הנלווים אליו שנאמר
מקור כל התענוגים והחמדות ואליו תכלית ושמחת בחגך וגומר ,אף על פי שהשמחה
כל מקוה ,שכולם נכספים לאורו ברוך הוא האמורה כאן היא קרבן שלמים כמו שאנו
להדבק ולהכלל בו על עבודתו ,ולעשות מבארים בהלכות חגיגה (בעשה רכט) יש בכלל
נחת רוח שאמר ונעשה רצונו .אבל תאות השמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד
הגשמיות ,הלא כולם מעשה בהמה המה, ואחד כראוי לו (רמב"ם שם הל' יז) ,שאין מקרא
שגם הבהמה רודפת אחר תאותיה לאכול יוצא מידי פשוטו .כיצד? הקטנים נותן להם
ולשתות ולבעול ,ובמה יוכר מותר האדם מן קליות ומגדנות ואגוזים והנשים קונה להן
הבהמה אם גם הוא יחמוד ויתאוה לדברים בגדים ותכשיטין כפי ממונו והאנשים אוכלין
אשר יתאוה הסוס והפרד ,ומכל שכן כשנותן בשר ושותין יין שאין שמחה אלא בבשר ואין
אל לבו מיאוס תאות הדברים ההם כמו שמחה אלא ביין (רמב"ם שם הל' יח) .גרסינן
בתאות המשגל ,נודע אומרם ז"ל (שבת קנ"ב). בפרק יום טוב (ביצה טו ,ב) כתוב אחד אומר
אשה חמת מלא צואה ופיה מלא דם וכו'. (דברים טז ,ח) עצרת לה' וכתוב אחד אומר
ותאות אכילה ,נודע את הנעשה מהאכילה (במדבר כט ,לה) עצרת תהיה לכם ,מכאן אמר
אחר אכילתו ,וכמה בזוי ומטונף ומשוקץ רבי יהושע חלקיהו חציו לה' לבית המדרש,
צריך להיות זאת בעיני כל בעל שכל ,ואכן וחציו לכם לאכילה ושתיה .ואין הלכה כרבי
בוראנו ברוך הוא וברוך שמו וכו' ,תיקן ויסד אליעזר שאומר או כולו לגבוה או כולו לכם.
ובפסחים פרק אלו דברים (סח ,ב) גרסינן הבריאה על זאת לאכול ולשתות רק בכדי
הכל מודים בעצרת ושבת שצריך חציו לכם ,תיקון הנבראים התחתונים שהוא להעלות
עצרת ,מפני שניתנה בו תורה ,ושבת ,משום הניצוץ קדושה שבהם המחיה אותם מאור
עונג ,אבל בשאר ימים טובים ,חולק ר' פני מלך חיים ברוך הוא ,כי זה הוא תכלית
אליעזר ואומר :או כולו לה' או כולו לכם .השלימות הנאה והיפה עבודת שמו יתברך
להחזיר האבדה לבעליה ,וחותם המלך וכו'.