Page 1003 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 1003
Pg: 1003 - 32-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – מגילה
רשב"א ז"ל א"ש דבב' ובה' קורין כסדרן אתיא בכ"ע הקללות כתיב אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה
למר כדאית ליה וכו' וזהו שכתב רש"י ותנאי פליגי לכרות וכו' ,אלמא שכולם מפי הגבורה ,ונר' שרש"י
בה וכו' ודקתני ואין עולה להם מן החשבון זו מחלוקת ז"ל כיוון ליישב זה בד"ה משה מפי הגבורה אמרן,
ונעשה שליח לומר כך א"ל הקב"ה ,והוא לשון יתר,
ג' היא. אלא רצה ליישב שזהו החלוק ,שכולם מפי הקב"ה,
)ארץ יהודה( אלא שבא' אמר הקב"ה למשה שיאמר בלשון כאילו
הוא מדבר עמהם ונעשה שליח לומר בלשון הזה ,אבל
דף לב ,א האחרונים נעשה שליח לומר בלשון שיוכל להבין
המבין כי מפי עצמו אמרן ,וס"ל לאביי דכי האי גוונא
גמ' והוא דשמע דאמר לאו .שני פעמים וה"ט דהיה לא קרינן ביה מוסר ה' בני ,דאין זה ממש מוסר ה',
צריך הקב"ה לומר לאברהם אל תשלח ידך אל הנער ולתי' דאין אומרין ברכה וכו' ,ס"ל דכיון דאינם כדבר
ואל תעש לו מאומה דאי לאו הכי אין משתמשין בב"ק ה' עצמו ,לא אלימי כ"כ ,והחלוק קלוש ,ונרא' שלכן
ולכך אמר יוסף ועל השנות החלו' פעמיי' כי נכון נהגו שלא להפסיק גם בשל משנה תורה ,כמ"ש
הדבר מעם אלהים שלא על ידי שד דשוא דברו. הרמב"ם ז"ל.
)רמת שמואל( )שרביט הזהב(
שם שני ת"ח היושבים בעיר אחת ואין נוחין זל"ז שם אמר רבי זירא הלכה מקום משמפסיקין וכו'.
בהלכה עליהם הכתוב אומר ומשפטים לא יחיו ק"ק פשיטא דהא קיל"ן סתם במתני' ומחלוקת
בהם .פירוש אין נוחין מצד הלב ,שבלבבם רוצין כל בבריתא הלכה בסתם משנה והכא תנן סתמ' ואין עולה
אחד לסתור דברי חבירו ,עליהם נאמר משפטים לא להם מן החשבון .ואפשר דאי ממתני' י"ל שאין עולה
יחיו בהם ,והטעם כי לימוד התורה נקרא טוב דכתיב להם מן החשבון ר"ל כמו שפי' הרמב"ם בפי' המשנה
לקח טוב נתתי לכם ,ושני מיני לימוד שהם משנה שלא יחשבו הג' שקראו בב' ובה' ממנין הז' ויקראו ד'
וגמרא דהיינו גרסה וסברה וכל אחד נקרא טוב ,וב"פ בשבת ממקום שפסקו הג' אלא קורין ז' ממקום
טוב הוא דל ,רמז שאם יהיו ב' לימודים אלו ביחיד שפסקו הג' עיין שם ומש"ה פסק הלכה בהדיא ומ"ש
הוא לימוד דל ,אבל אם יהיו בשני חברים יהיה הרמב"ם אלא חוזרין לראש הפ' היינו לפום קושטא
הלימוד אצלם מספר חכם ומספר חיים ,כי ב"פ דל לפי מה שפסק רבי זירא .וראיתי להרשב"א בחי'
עולה חיים ,ולכן אם שנים אלו אין נוחין זל"ז אין להם שהק' לימא הלכה כתנא דמתני' דקתני ואין עולה וכו'
התחברות דל עם דל להשלים אצלם מספר חיים ,ולכן ותי' דמתני' ה"ק וכו' בשבת במנחה קורין כסדרן
עליהם הוא אומר ומשפטים לא יחיו בהם ,וז"ש כי במקום דמסיים בב' שם מתחיל בה' ואין עולה להם
חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו ומרפא ודרשו רז"ל בשבת הבאה מן המנין אלא חוזר וקורא מראש הסדר
למוציאהם בפה ,והיינו כי הלומד ביחידי אינו מוציא וזו מחלוקת שלישית ע"ש והיה נראה שלזה כיון
את הדברים בפיו ,אך הלומד עם חבירו מוכרח רש"י במתני' שכתב ותנאי פליגי בה בבריתא היכן
להוציא הדברים בפיו או הוא או חבירו ובכה"ג יהיה מתחיל בב' ובה' אשר לכאורה הוא ק' שמכיון שהוא
מפ' ואין עולה להם מן החשבון כר"י א"כ מהו זה
נשלם אצלם מספר חיים. שכתב ותנאי פליגי בבריתא וכו' ברם לפי מ"ש
)בניהו(
