Page 1003 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 1003

‫‪Pg: 1003 - 32-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – מגילה‬

‫רשב"א ז"ל א"ש דבב' ובה' קורין כסדרן אתיא בכ"ע‬       ‫הקללות כתיב אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה‬
‫למר כדאית ליה וכו' וזהו שכתב רש"י ותנאי פליגי‬       ‫לכרות וכו'‪ ,‬אלמא שכולם מפי הגבורה‪ ,‬ונר' שרש"י‬
‫בה וכו' ודקתני ואין עולה להם מן החשבון זו מחלוקת‬    ‫ז"ל כיוון ליישב זה בד"ה משה מפי הגבורה אמרן‪,‬‬
                                                    ‫ונעשה שליח לומר כך א"ל הקב"ה‪ ,‬והוא לשון יתר‪,‬‬
                                          ‫ג' היא‪.‬‬   ‫אלא רצה ליישב שזהו החלוק‪ ,‬שכולם מפי הקב"ה‪,‬‬
‫)ארץ יהודה(‬                                         ‫אלא שבא' אמר הקב"ה למשה שיאמר בלשון כאילו‬
                                                    ‫הוא מדבר עמהם ונעשה שליח לומר בלשון הזה‪ ,‬אבל‬
                   ‫דף לב‪ ,‬א‬                         ‫האחרונים נעשה שליח לומר בלשון שיוכל להבין‬
                                                    ‫המבין כי מפי עצמו אמרן‪ ,‬וס"ל לאביי דכי האי גוונא‬
‫גמ' והוא דשמע דאמר לאו‪ .‬שני פעמים וה"ט דהיה‬         ‫לא קרינן ביה מוסר ה' בני‪ ,‬דאין זה ממש מוסר ה'‪,‬‬
‫צריך הקב"ה לומר לאברהם אל תשלח ידך אל הנער‬          ‫ולתי' דאין אומרין ברכה וכו'‪ ,‬ס"ל דכיון דאינם כדבר‬
‫ואל תעש לו מאומה דאי לאו הכי אין משתמשין בב"ק‬       ‫ה' עצמו‪ ,‬לא אלימי כ"כ‪ ,‬והחלוק קלוש‪ ,‬ונרא' שלכן‬
‫ולכך אמר יוסף ועל השנות החלו' פעמיי' כי נכון‬        ‫נהגו שלא להפסיק גם בשל משנה תורה‪ ,‬כמ"ש‬

    ‫הדבר מעם אלהים שלא על ידי שד דשוא דברו‪.‬‬                                            ‫הרמב"ם ז"ל‪.‬‬
‫)רמת שמואל(‬                                         ‫)שרביט הזהב(‬

‫שם שני ת"ח היושבים בעיר אחת ואין נוחין זל"ז‬         ‫שם אמר רבי זירא הלכה מקום משמפסיקין וכו'‪.‬‬
‫בהלכה עליהם הכתוב אומר ומשפטים לא יחיו‬              ‫ק"ק פשיטא דהא קיל"ן סתם במתני' ומחלוקת‬
‫בהם‪ .‬פירוש אין נוחין מצד הלב‪ ,‬שבלבבם רוצין כל‬       ‫בבריתא הלכה בסתם משנה והכא תנן סתמ' ואין עולה‬
‫אחד לסתור דברי חבירו‪ ,‬עליהם נאמר משפטים לא‬          ‫להם מן החשבון‪ .‬ואפשר דאי ממתני' י"ל שאין עולה‬
‫יחיו בהם‪ ,‬והטעם כי לימוד התורה נקרא טוב דכתיב‬       ‫להם מן החשבון ר"ל כמו שפי' הרמב"ם בפי' המשנה‬
‫לקח טוב נתתי לכם‪ ,‬ושני מיני לימוד שהם משנה‬          ‫שלא יחשבו הג' שקראו בב' ובה' ממנין הז' ויקראו ד'‬
‫וגמרא דהיינו גרסה וסברה וכל אחד נקרא טוב‪ ,‬וב"פ‬      ‫בשבת ממקום שפסקו הג' אלא קורין ז' ממקום‬
‫טוב הוא דל‪ ,‬רמז שאם יהיו ב' לימודים אלו ביחיד‬       ‫שפסקו הג' עיין שם ומש"ה פסק הלכה בהדיא ומ"ש‬
‫הוא לימוד דל‪ ,‬אבל אם יהיו בשני חברים יהיה‬           ‫הרמב"ם אלא חוזרין לראש הפ' היינו לפום קושטא‬
‫הלימוד אצלם מספר חכם ומספר חיים‪ ,‬כי ב"פ דל‬          ‫לפי מה שפסק רבי זירא‪ .‬וראיתי להרשב"א בחי'‬
‫עולה חיים‪ ,‬ולכן אם שנים אלו אין נוחין זל"ז אין להם‬  ‫שהק' לימא הלכה כתנא דמתני' דקתני ואין עולה וכו'‬
‫התחברות דל עם דל להשלים אצלם מספר חיים‪ ,‬ולכן‬        ‫ותי' דמתני' ה"ק וכו' בשבת במנחה קורין כסדרן‬
‫עליהם הוא אומר ומשפטים לא יחיו בהם‪ ,‬וז"ש כי‬         ‫במקום דמסיים בב' שם מתחיל בה' ואין עולה להם‬
‫חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו ומרפא ודרשו רז"ל‬         ‫בשבת הבאה מן המנין אלא חוזר וקורא מראש הסדר‬
‫למוציאהם בפה‪ ,‬והיינו כי הלומד ביחידי אינו מוציא‬     ‫וזו מחלוקת שלישית ע"ש והיה נראה שלזה כיון‬
‫את הדברים בפיו‪ ,‬אך הלומד עם חבירו מוכרח‬             ‫רש"י במתני' שכתב ותנאי פליגי בה בבריתא היכן‬
‫להוציא הדברים בפיו או הוא או חבירו ובכה"ג יהיה‬      ‫מתחיל בב' ובה' אשר לכאורה הוא ק' שמכיון שהוא‬
                                                    ‫מפ' ואין עולה להם מן החשבון כר"י א"כ מהו זה‬
                         ‫נשלם אצלם מספר חיים‪.‬‬       ‫שכתב ותנאי פליגי בבריתא וכו' ברם לפי מ"ש‬

‫)בניהו(‬
   998   999   1000   1001   1002   1003   1004   1005   1006   1007   1008