Page 1002 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 1002

‫‪Pg: 1002 - 32-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – מגילה‬

‫ז"ל ממאי דאמרינן לעיל בדף כ"ה ע"א על מתניתין‬       ‫מי אלה שאני מתקרב אליהם ולכן להורות ע"ז קבע‬
‫המכנה בעריות משתקין אותו תני רב יוסף קלון אביו‬     ‫בכסא הכבוד ד' אלו אע"פ שהם ברואיו וכלא חשיבין‬
‫וקלון אמו הרי דלא מפרשינן ערוה מלשון קלון ואיך‬     ‫לפניו וזהו כחו וגבורתו לעשות ענוה כזאת וז"א בא‬
‫קאמר המדרש כשם שהזהיר אותם שלא לגלות ערוה‬          ‫וראה כחו וגבורתו של הקב"ה מה היא הכח והגבורה‬
‫כך לא תגלה ערותם ויש ליישב בדוחק מלבד הא‬           ‫שמה שברא בעולמו קבען בכסא כלומר אע"פ שהוא‬
‫דאמרינן אין משיבין אל אגדה ומדרש עכ"ל‪ .‬ולי‬         ‫בראם והם הבל לפניו עכ"ז קבעם ללמד על האמור‬
‫ההדיוט נראה דלא קשה מידי דדוקא פרשת עריות‬          ‫ואין כח וגבורה גדול מזה ע"ד שנקרא גבור שגוים‬
‫מפני שמהפך משמעות המקרא אבל בשאר מקומות‬            ‫מרקדים בהיכלו ושותק יש גבורה גדולה מזו כאז"ל‬
                                                   ‫יע"ש וז"ש ר"י הכא כ"מ שאתה מוצא גבורתו של‬
       ‫מצינו כמה פעמים שהקלון מתכנה בל' ערוה‪.‬‬      ‫הקב"ה אפי' במקום אשר הוא יושב על כסא רם‬
‫)שדה יצחק(‬                                         ‫ונישא גבור למעלה אתה מוצא שם ענוותנותו שם ד'‬
                                                   ‫דמות הנז' כמדובר ודוק ועיין ביוסף לחק יום ב' מס'‬
‫שם בא"ד‪ .‬ע"ש שני טעמים‪ ,‬וכן ברש"י טעם ואמינא‬
‫ביה עוד טעמא משום דיום הכיפורים הוא יום תשובה‬          ‫וישב ועיין בס' נודע ביאודה ח"ב חא"ח סימן ך'‪.‬‬
‫וישראל דעבדו העגל כדי להתיר להם עריות ולהורות‬      ‫)יפה תלמוד(‬
‫תשובה לרבים וכן דוד במעשה ב"ש דהוי בעריות‬
                                                   ‫רש"י ד"ה עוד היום לפי שמפלתו של סנחריב‬
                           ‫להורות תשובה ליחיד‪.‬‬     ‫בליל פסח היה‪ .‬אע"ג דהיה בליל ראשון של פסח‬
‫)רמת שמואל(‬                                        ‫כדפרש"י ישעיה רסי' ל"ח כיון דלא אפשר בראשון‬
                                                   ‫דאיכא דשייכי טפי קבעוה לקרותה ביום אחרון שהוא‬
                   ‫דף לא‪ ,‬ב‬                        ‫ביום שחל יום ראשון ועיין בחינוך במצוה ש"ו דכ'‬
                                                   ‫ז"ל ואם תשאל א"כ למה אנו מתחילין אותו ממחורת‬
‫גמ' לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות‪ ,‬ק"ק‬          ‫השבת ולא מיום ראשון התשו' כי יום הראשון נתייחד‬
‫מברוך דיין האמת‪ ,‬וי"ל דה"ק אין אומרין ברכת‬         ‫כולו להזכרת הנס הגדול והוא יציאת מצרים שהוא‬
‫התורה שיש בה חבתן של ישראל אשר בחר בנו מכל‬         ‫אות ומופת בחידוש העולם ובהשגחת הש"י על בני‬
‫העמים וכו'‪ ,‬אשר נתן לנו תורת אמת וכו'‪ ,‬אין אומרין‬  ‫אדם ואין לנו לערב בשמחתו להזכיר עמו שום דבר‬
‫על הפורענות וקללות רבות שח"ו היה ה' כאויב בלע‬      ‫אחר וע"כ נתקן החשבון מיום שני יע"ש ומה"ט נמי‬
                                                   ‫נתק סיפור נס מפלת של סנחריב ביום ז' ש"פ כיון‬
                        ‫ישראל דהוו תרתי דסתרן‪.‬‬     ‫דביו"א נתייחד לסיפור נס יציאת מצרים אין לערב בו‬
‫)שרביט הזהב(‬
                                                                        ‫סיפור נס אחר כאמור ודו"ק‪.‬‬
‫שם משה מפי עצמו אמרן‪ ,‬קשה מאוד להאמין זה‬
‫כפשוטו כי אמונה אומן כי כל התורה מן השמים‪ ,‬אפי'‬    ‫)יפה תלמוד – השמטות(‬
‫אות אחת‪ ,‬והתוס' שאמרו ברוה"ק‪ ,‬ועדיין קשה‬
‫שתהיה מעלת המשנה תורה כמעלת הכתובים‪ ,‬וגם‬           ‫תוס' ד"ה במנחה קורין בעריות וכו' ובמדרש יש‬
‫חז"ל אמרו בח' פסוקים מויעל משה‪ ,‬שהקב"ה אומר‬        ‫שלכך קורין בעריות לפי שישראל עושין רמז‬
‫ומשה כותב בדמע‪ ,‬וגם מקרא מלא ויהי בארבעים‬          ‫להקב"ה וכו' עס"ה‪ .‬הקשה הרב בעל מתת אלהים‬
‫שנה וכו'‪ ,‬ככל אשר צוה ה' אותו אליהם וכו'‪ ,‬ובסוף‬
   997   998   999   1000   1001   1002   1003   1004   1005   1006   1007