Page 997 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 997
Pg: 997 - 32-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – מגילה
פי מאי דאיתא שם דרבנן סברי ילמד של שחרית משל ע"פ מ"ש ז"ל שאמר משה לפני הקב"ה תינח בזמן
ערבית ה"נ גבי אדם עיקר עבודתו בסוף ימיו שבהמ"ק קיים שהקרבנות מכפרי' בזמן שאין בהמ"ק
שתתיישב דעתו ובני אדם שהם בשחרית הזמן ילמדו קיים מה תהא עליהם א"ל הקב"ה אני נוטל צדיק אחד
ממנו .אך רבי דסבר התם ילמד של ערבית משל מביניהם ומתכפר להם .במה הארכת ימים כלומר
שחרית וסבור דעיקר העבודה בתחלת ימיו בזמן שאתה צ"ג ואין גדול ממך והיית ראוי להיות נתפס
תוקפו כי כאיש גבורתו ולזה כששאל במה הארכת על הדור אתו גווזאי וכו' שלא הבינו כונתו א"ל רבי
ימים הבינו כי קצה בחייו וס"ל דעיקר העבודה אם נאמר כבש למה נאמר אחד כלומר מעיקרא לא
בתחלת ימיו וכסברת רבי ולכן כשהקשה אם נאמ' היל"ל את הכבש אחד תעשה בבקר דכבר נאמר
כבש למה נאמ' אחד ומאי קושיא נימא לומ' דאיירי כבשים בני שנה תמימים שנים ליום והכי הול"ל את
בשל שחרית ויליף של ערבית משל שחרית וכדאמ' האחד תעשה בבקר ואת השני תעשה בין הערבים ואם
ר' התם אלא ודאי סבר דיליף של שחרית משל ערבית נאמר כבש שנאמר דלישנא דקרא הכי הוא למה נאמר
כסברת רבנן התם וא"כ מוכרח כונת דבריו במה אחד הא משמעות כבש ודאי אחד הוא ומאי אחד לימא
הארכת ימים דהיינו למדני אורחותיך במה זכית לזה האחד בה"א הידיעה כמו שאמר ואת הכבש השני אלא
כדי שיזכה לעבוד הקב"ה ביישוב הדעת בסוף ימיו ודאי דלכן נכתב כבש שיהא מלת אחד מיוחד לדרשא
שהם העיקר לזה א"ל שבקוהו וכו' ומאי האחד מיוחד ולכן לא אמר נמי האחד דאתא לומר אחד מיוחד
שבעדרו ולאו לגופיה איצטריך וא"כ כיון שהקרבן
שבעדרו כדאמרי' התם לסברת רבנן. צריך שיהא מיוחד שבעדרו רך וטוב דכוותיה הצדיק
)חלב חיטים( שהוא נתפס על הדור בקרבן לכפר צריך שיהיה
היותר מיוחד שבדור צדיק תמים יותר מכל הצדיקים
מתני' ביהכ"נ שחרב אין מספידין בתוכו וכו' ולכן שאלתי במה הארכת ימים כי אין גדול בדור
שנאמ' והשימותי את מקדשיכם קדושתן אף כמותך א"ל צ"מ הוא שבקוהו ותורה קא משתעי לא
)כשאין( ]כשהן[ שוממין וכו' ,ומהרי"ט ז"ל בתשו' שקץ בחיי א"ל מימי לא קבלתי מתנות כו' כל ימי היה
סי' קכ"ב הק' מש"ס גיטין פ' השולח דף מ"ב על מאי זה דרכי לעשות דברים שמרבים חיים ולכן לא
דתנן הכותב כל נכסיו לעבדו יצא לחירות ופריך נתפסתי על הדור דאדרבא מעשי מוסיפים לי חיים
הש"ס והא עבד קא קרי ליה ומשני אלא עבדי שהיה
כבר וכו' ה"נ ה"ק והשימותי את מקדשיכם ר"ל ודוק.
מקדש שהיה כבר ע"כ ע"ש מה שתי' .וי"ל דקרא )אמר ידיד(
קשיתיה דכיון דאמר והשימותי את מקדשיכם שיהיו
שממה איך קאמר ולא אריח בריח ניחוחכם דמקדש שם אם נאמר כבש למה נאמר אחד .ופרש"י את
ליכא קרבן מאן דכר שמיה אלא מוכרח דאע"פ שהן הכבש אחד והוא היפך הש"ס דיומא ]דף ל"ד דדריש
שוממין בקדושתן הן עומדי' ומשו"ה מצינן להקריב לאחד המיוחד שבעדרו ממה[ שאמר לכבש האחד
קרבן כמ"ש התוס' משם רבינו חיים הכהן שאילו אבל ממה שאמר את הכבש אחד ]ואת הכבש השני
היינו מכירים בזה"ז היכן היה מקום המזבח היינו הוא[ לומ' האחד והשני וי"ל ודו"ק .ודע דעל פי מאי
דאיתא שם ביומא יתיישב מה שיש לדקדק אמאי
מקריבים ק"ת בטומאה) .ע"ש שהאריך(. שבקוהו כשאמ' פסוק זה וכי כשאמ' פ' זה נודע שהוא
צורבא מרבנן ועוד דר"ע מ"ש דשאל לו זאת וי"ל על
)אמרי יצחק(
