Page 992 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 992
Pg: 992 - 32-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – מגילה
קשה לגבי ראובן למה לא קפדינן אכפרה דידיה .וי"ל כנה"ג ולמה אצטרי' דליתו אנשי כנה"ג ותקנינהו.
דדוקא ברבים גורמים לכפרה שאין הבושה כ"כ ונראה עמ"ש ביומא פ"ז אתא ירמיה אמר איה
גדולה שכולם עשו זאת ,משא"כ ביחיד חיישינן נוראותיו ולא אמר נורא אתא דניאל אמר איה
לבושה שלו .ועוד י"ל דרבים כפרתם שיוצאי חלציהם גבורותיו כו' אתו אנשי כנה"ג ואמרו הן הן נוראותיו
יכפרו בעדם ע"י שיראו מה שעשו אבותם ,אבל כו' לזה אמר אי לאו דאמרינהו משה בתור' ואתו
ראובן לא כולם צאצאים שלו ,ועוד י"ל דבראובן כנה"ג ותקנינהו דאי לאו הוו מתקני להו לא היינו
שאני שבאמת לא שכב אותה והתורה החשיבה לו דבר אומרים אותם שכבר בטלום ירמיה ודניאל א"ד מ"ד
שלא עשה וע"כ גדלה בושתו עד מאוד וע"כ לא כמהר"ם ישראל ואפשר לומר בדרך הפשוטה ואנן לא
מתרגמין משא"כ העגל דמה שנעשה נכתב ולא יותר. הוה אמרינן להו בתפלה אי לאו דתקנינהו אנשי כנה"ג
וכן תי' בספר למנצח לדוד במאמר סימנין דרבנן משום דאסור לספר בשבחי האל ית' כמ"ש מרן
ובבי"ה .ועוד י"ל דראובן כבר כיפר עוונו כמ"ש בחא"ח סימן קי"ג ושאני משה רבינו כי גדול ורב כחו
ששב לשקו ולתעניתו וע"י שכיפר זאת לגמרי שוב
לא צריך יותר כפרה משא"כ ישראל שעד עכשיו וק"ל.
)אמר ידיד(
זקוקים לאותה כפרה ,וא"ש.
תוס' ד"ה מפני שעושה וכו' ק' להר"ר אלחנן על
)דודאים בשדה( מה שיסד הקליר וכו' צדקו אותו ואת בנו וכו' .אין
דברי ר"א הקליר סותרים ד"ז דהכי לשונו בפיוט
שם דכתיב כרע בל קורס נבו .פירש רש"י הוא דיוצר של פסח ,צאן לפסח משכו ושחטו צדקו אותו
ליצנות על מוצא הרעי שלו ,וכן כבידו שהוא כובד ואת בנו ביום אחד אל תשחטו ,ופירושו פשוט דהאי
משאו של רעי .ונ"ל אע"ג דהנביא עושה ליצנות זו צדקו ר"ל תהיו צדיקים שלא לעבור על לאו דאותו
על ע"ז כדי לבזותה ,עכ"ז הוא אומר דברים המכונים ואת בנו בהיותם שוחטים הפסח ואינו ר"ל תעשו
וראויים לבזיונה ,והיינו דאיתא בעץ חיים שער מעשה צדקה במה שתרחמו על אותו ועל בנו ולא
פרצופי זו"ן פרק ה' מפסולת המאכל יוצא מזון תשחטו אותו ביום אחד] .א"ה ,כ"כ ברמת שמואל[.
לחיצונים ,וזה הטעם שהקליפות וע"ז נקראים צואה ועוד אפשר דפליג אהא דהכי איתא בדברים רבא פ'
בלי מקום ,כי משם נזונים ,וז"ס ע"ז של פעור תצא למה התינוק נמול לח' וכו' כך רחמיו על הבהמה
דעבודתה בכך לפעור הזוהמה אליה ,כי זהו מזונה,
ובזה נמשך לה שפע עכ"ל יע"ש .ולכן עשה ליצנות וכו' וכתב אותו ואת בנו.
של ע"ז בענין הריעי כי מזונה מן הריעי ,והיא נקראת )אדרת אליהו(
צואה בלי מקום ,ולכן כתיב על כבודו כי גלה ממנו,
דהיינו כובד משא הריעי שהיה נזון ממנו ועתה גלה דף כה ,ב
ממנו כי נתבטל לגמרי ,ולכן אומרים לעכו"ם שקליה
לע"ז ואניחיה בשי"ן ת"ו שלך ר"ל במקום הריעי ,כי גמ' מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם .ופרש"י
משם מזונה ותניחנה שם לאכול מזונה .ונ"ל אותיות במתני' שחיישינן לגנותו .וצ"ע לפ"ז מאי דאיתא לעיל
שקודם לץ ואותיות שאחר לץ מספרם מר כמנין בא"ל בגמ' שמעשה עגל ראשון נקרא ומתרגם ולא חיישינן
ז"ר לרמוז בא"ל ז"ר שהוא הע"ז מותר לך להיות לץ, לכבודן של ישראל דניחא להו דהויא להו כפרה .וא"כ
