Page 996 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 996
Pg: 996 - 32-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – מגילה
שכיחא ,וממילא רבנן נמי במכרו ז' טובי העיר במעמד והוא מזל נוצר ותמן נו"ן רבתי דנוצר חסד ,וזהו
אנשי העיר איירי .ולפי זה צ"ל דמה שכתב ומעלו להו שאמרו זל"ף נ' כלומר זלף ושפע שפע חיים ורצון
בקדושה הוא מטעם שכתבתי לעיל ,דלכתחילה אין
להם למכור על דעת להוריד גם הדמים מקדושתן. נו"ן רבתי דהיינו מזלא עילאה.
וגדלה מזו כתב מר"ן ז"ל )בב"י או"ח ס"ס קנג(, )למנצח לדוד – מס"ד(
לדעת הרמב"ם ז"ל )הל' מתנו"ע פ"ח הי"א(,
דלכתחילה אין למכור בית הכנסת ,אפילו לקנות שם ולא בטלתי קידוש היום .וכתב הרי"ף מה
רבוותיה והא כתיב זכור את יום השבת לקדשו
תיבה ,כי אם לפדיון שבויים. וזכריהו על היין וע"ש ונראה עוד דלכך אמר ולא
)חי' ר"מ מאימראן( ביטלתי ולא אמר הזהר בקידוש היום כדאיתא התם
בגמרא כל הזהיר בקידוש היום אלא דעשה גם כן זה
תוס' ד"ה רבי יהודה וכו' איכא צד אחד מכר וכו'. שלא נתבטל מאחרים ולכך על )שהיו( ]שהיה[ הוא
מכאן משמע דגבי סאה בסאה ,אם עשאה בדרך מכר, נזהר זכה לג' אלפים גרבי יין .והא דעשה שלא נתבטל
נמי אסור ,כגון שאמר לו מכור לי סאה זו ,ואתן לך מאחרי' זכה לאריכו' ימים ואפשר דזה ק' לתוספת
סאה אחרת לזמן פלוני ,דהוי צד אחד ברבית בדרך בד"ה הניח' לו ג' אלפים וקשה להם דהא היה לו שכר
מכר ,דאסיר לרבנן .וכל שכן דאין כאן מכר ,אלא אריכות ימים ומתרץ כדאמרין הזהיר בקידוש היום
הערמה בעלמא ,שהוציאו הדבר בלשון מכר ,ואינה וכו' אבל הוא עשה גם כן שלא ביטל אחרים לכך היה
אלא הלואה ,שהרי אין כאן דבר מסויים הנשאר קיים
שיחול עליו המכר ,כמו שדה וחצר ,אלא שזה לוה לו אריכות ימים גם כן.
הסאה ,ואוכלה ,ולאותו זמן הוא קונה לו סאה אחרת )רמת שמואל(
ופורעו וכתבתי זה לפי שראיתי למי שהביא ראיה
מכאן להתיר וכתב שבט"ז ביורה דעה סימן קס"ב רש"י ד"ה ורבנן אמרי וכו' דכיון דשקיל דמי
)סק"א( התיר ,וצריך לעיין שם ,כי אין הזמן מסכים. וכו' .קשה במאי עסקינן ,אי במכרו ז' טובי העיר
)חי' ר"מ מאימראן( במעמד אנשי העיר ,מה צריך עילוי לדמים ,הרי לדעת
רש"י )דף כו ע"א( בין החפץ בין הדמים יצאו מידי
דף כח ,א הקדושה .ואם מכרו שלא במעמד ז' טובי העיר ,הרי
בית הכנסת בקדושתו ממש קאי דומיא דספרים וכמו
גמ' רבי אם נאמר כבש למה נאמר אחד ומאי כו'. שכתב רש"י לעיל .ופשטא משמע ודאי דבמכרו ז'
צריך לב לדעת מה בא לרמוז ר"ע להו בשאלה זו אם טובי העיר עסקינן ,ולרבי מאיר דאמר אין מוכרין את
נאמר כבש כו' שאין לו שייכות לשאלתו במה הארכת של רבים ליחיד ,בכל גוונא איירי ,אפילו בז' טובי
ימים ואם בא להודיע שהוא צ"מ לימא מילי דשמעתא העיר .וכן משמע ממה שכתב רש"י בד"ה ורבנן וכו',
לא מילי דאגדה ודרשא .ע"ק דקדק לשונו דקאמר אם "ולא משכחת מכירה בבית הכנסת" .ואם איתא דלרבי
נאמר כבש דמשמע דמן הראוי היה שלא יאמר כבש מאיר מהני מכירת ז' טובי העיר א"כ אמאי לא
ואין בו טעם דכבש ודאי אצטרי' לגופיה גם מ"ש ומאי משכחת מכירה ,הא שכיחא טובא שימכרו ז' טובי
אחד )איך( ]אין[ לו מובן והכי איתא בס' ע"י .ונראה העיר .אלא ודאי דלרבי מאיר לא מהני כלל ,ולהכי
שפיר קאמרי ליה רבנן דלא משכחת מכירה בבית
הכנסת ,כי אם מקטנה לגדולה ,דהוי מילתא דלא
