Page 991 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 991
Pg: 991 - 32-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – מגילה
)חדד ותימא( )חי' ר"מ מאימראן(
עיין בהרא"ש )סי' י'( שהביא לתוספת' פ"ג דקתני
רש"י ד"ה ציפן זהב נמי כתיב למען תהיה תורת בית הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד עומד
ה' בפיך )שמות יג( שיהא הכל מבהמה טהורה. וקורא ויושב כך עושה ז"פ וזה בימיהם שא' מברך
וכ"כ רע"ב והר"ן .וקשה הא זהב נמי מותר לפיך הוא. ברכה ראשונה וכו' עש"ב עפ"ז י"ל מ"ש במדרש
ורש"י בסנהדרין דף מ"ח כתב דהלכה למשה מסיני הלכה אדם מישראל העומד לקרות בתורה כיצד
הוא והכי מסתבר דזהב לאו אסור לפינו הוא ,והרי מברך כך שנו חכמים הפותח והחותם בתורה מברך
מעשים בכל יום שמזהיבים המאכל בלוחי זהב קטנים. לפניה ולאחריה ומנין שטעונה ברכה לפניה דכתיב
)קול הרמ"ז( ברוך אתה ה' והדר למדני חקך ולאחריה מנין דלאחר
השירה כתי' וזאת הברכה לאחר ששנה בה מברך ע"כ
תוס' ד"ה סכנה ואין בה מצוה פר"ת וכו' .הוצ"ל די"ל מה הלשון אומרת אדם מישראל אמנם לפי דברי
]פי' ולא פי' כפרש"י[ משום דהא דקאמר דעביד כי הרא"ש יתכן דה"ק אדם מישראל ר"ל שאין מי שיודע
אמגוזא הוא דחייה בעלמא ,אבל קושטא הוא דאפי' לקרות אלא אדם א' מישראל כיצד מברך דאם נאמר
כעדשה אסור כסברת המקשן וא"כ בעדשה מאי סכנה דזה לחלק יצא שצריך לברך כל פעם כמו שהוא הדין
האידנא א"ד דלא פלוג רבנן דאפי' בכה"ג דוקא
איכא ,וק"ל. הפותח והחות' וממיל' צריך לישב בכל פעם והשיבו
)ראש משבי"ר( כך שנו חכמים הפותח והחותם וכו' ר"ל לא פלוג וזהו
לשון חכמים ר"ל השוו מדותיהם וממילא צריך לישב
דף כה ,א בכל פעם וניחא נמי לשון כיצד מברך דלכאורה
קמבע"ל נוסח הברכה וע"ז לא השיבו כלום אמנם לפי
גמ' ההוא דנחית קמיה דרבה אמר אתה חסת על קן האמור הנה נכון ועיין למהרח"א בכ"ר דוד בס' נשמת
צפור וכו' אתה חסת על אותו ואת בנו .נראה דהאי
גברא עם הארץ הוה .דאי מדותיו רחמים הם ,למה לא חיים.
גזר כן גם על הזכרים ,ואנן קיימא לן דאותו ואת בנו )רנו ליעקב(
אינו נוהג אלא בנקיבות ,אבל בזכרים אינו אלא
מדרבנן ,כמו שכתב מרן סימן ט"ז .גם אינו נוהג אותו דף כד ,ב
ואת בנו בעוף )שם ס"ז( וכל זה יורה שהם גזירת
מלך .אלא שהדבר תימה ,דבפרשת אמור ,דכתיב גמ' הכא משום הנאה הוא והא לית ליה ע"כ .יש
)ויקרא כב ,כח( ושור או שה אותו ואת בנו ,תרגם להקשות דלפי טעם זה מה לי ראה מאורות או לא
יונתן ,עמי בני ישראל ,היך מה דאבונן רחמן בשמיא, ראה ,אפילו בראה כבר מאורות הא לית ליה הנאה.
ואפשר דבראה מאורות כבר יש לו הנאה ממה שראה
כן תיהוון רחמנין וכו'. כבר ,כגון שעל ידי שראה כבר אפילו אח"כ נסתמו
)ברית יעקב – כת"י( אורותיו עדין הוא יכול לכוון הדרכים לילך לבדו ,גם
יודע צורת האותיות להבין מה שילמד וכדומה לזה,
שם סיימתינהו לשבחי דמרך השתא הני תלת אי
לאו כו' .קשה הא משה רבינו גדול מאד יותר מאנשי ולכך יכול הוא לברך על המאורות וק"ל.
