Page 986 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 986

‫‪Pg: 986 - 32-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – מגילה‬

‫ראשון ועיין מ"ש רבינו הרב המחבר ז"ל שם‬           ‫מתני' כל היום כשר‪ ,‬לכאורה משמע שבא לומר דכל‬
                                      ‫בקדושין(‪.‬‬  ‫היום כשר וק"ק מהיכן יעלה על הדעת דאין כל היום‬
                                                 ‫כשר‪ ,‬ואי משום דזריזין מקדימין הוא תימא גדול וכי‬
‫)אור יקרות(‬                                      ‫מפני שלא היה זריז נפסד‪ ,‬גם מגמ' מייתי ראיות‬
                                                 ‫דביום‪ ,‬ומאי ראיה‪ ,‬גם בסמיכה ושחיטה מאי זריזותא‬
                   ‫דף כא‪ ,‬א‬                      ‫איכא‪ ,‬ולכן נר' דאין כוונת התורה אלא להודיענו‬
                                                 ‫דביום ולא בלילה‪ ,‬ולישנא דנקט כל היום כשר‪ ,‬לרמוז‬
‫גמ' זה הכלל לאתויי מאי וכו' וכר' יוסי דתניא‪ .‬לא‬
‫ידענא היאך תלי זה בזה‪ ,‬והיכן נרמז במתני' דתנא‬                    ‫דיש דברים דזריזין מקדימים בהם‪.‬‬
‫דידן כרבי יוסי ס"ל ולא כרבנן‪ ,‬דהא תנא דקאמר כל‬   ‫)שרביט הזהב(‬
‫היום כשר למגילה‪ ,‬כוונתו לומר כפירוש רש"י דאע"ג‬
‫דזריזין מקדימין למצוות‪ ,‬אפילו הכי כל היום כשר‪,‬‬   ‫רש"י ד"ה ביום צוותו וכו'‪ ,‬אבל הגשה ותנופה‬
‫וא"כ הא דקאמר נמי זה הכלל לאתויי סידור בזיכין‪,‬‬   ‫וכו'‪ .‬אבל אמוספין לא הוקשה לרש"י אמאי תנינהו‬
‫כלומר דאע"ג דמצוה לסדרן משחרית בבוקר‪ ,‬מ"מ‬        ‫במתני' כלל‪ .‬דבכלל קבלה וזריקה והקטרה דסיפא‬
‫אם לא סדרן שחרית‪ ,‬כל היום כשר לסדרם למר‬          ‫הם‪ ,‬משום דאגב תפלת המוספין תני להו‪ .‬ועוד כמו‬
‫כדאית ליה וכו' או כרבי יוסי שסידר הישנה שחרית‬    ‫שכתב הר"ן )דף ז‪ ,‬א מדפי הרי"ף(‪ .‬ע"ש‪ .‬ותלמודא‬
‫וסידר החדשה ערבית‪ ,‬או כרבנן דטפחו של זה וכו'‪.‬‬    ‫דמייתי מקרא דדבר יום‪ ,‬אע"ג דמצי לאתויי מקרא‬
‫אבל תנא דמתני' לא נחית להכריע אם כרבי יוסי ס"ל‬   ‫דביום צוותו‪ ,‬מ"מ כיון דמשכח קרא מפורש גבי‬
‫או כרבנן‪ ,‬דבזה שאמר זה הכלל‪ ,‬לא רמז לנו כמאן‬     ‫מוספין‪ ,‬מייתי ליה‪ .‬ועיקר קרא דדבר יום‪ ,‬אצטריך‬
‫ס"ל‪ ,‬ולא קאמר אלא דסלוק וסדור כשר כל היום‪.‬‬       ‫למה שפירש רש"י בחומש )ויקרא כג‪ ,‬לז( שאם עבר‬
‫ולעולם נוכל לומר גם השתא דכרבנן ס"ל דטפחו של‬     ‫יומו בטל קרבנו‪ .‬ולא הקושה לרש"י אלא על הגשה‪,‬‬
‫זה בצד זה בעינן‪ ,‬ומ"מ כל היום כשר לעשות זה‪,‬‬      ‫אמאי מייתי לה מהיקשא‪ ,‬ושביק מקרא מפורש דביום‬
‫דהיינו שיניחם מסודרים על השולחן‪ ,‬וסמוך לחשיכה‬    ‫צוותו‪ .‬וכן תנופה לא אשכחן קרא אלא גבי תנופת‬
‫יסלק זה‪ ,‬ויסדר זה תיכף ומיד טפחו של זה וכו'‪,‬‬     ‫העומר‪ ,‬ולא בשאר תנופות‪ ,‬ולזה הוקשה לו דהו"ל‬
‫ויקטיר הבזיכין אח"כ ביום שבת עצמו‪ .‬ואע"ג דאין‬
‫לך מאוחר לתמיד של בין הערביים‪ ,‬ולא יוכל להקטיר‬                           ‫לאתויי קרא דביום צוותו‪.‬‬
‫הבזיכין ביום שבת‪ ,‬כבר כתב הר"ן דזהו למצוה מן‬     ‫)חי' ר"מ מאימראן(‬

                 ‫המובחר‪ ,‬אבל בדיעבד כשר וק"ל‪.‬‬    ‫תוס' ד"ה לקמיצה כו' וכן תנופה והגשה א"צ בהו‬
‫)ברית יעקב(‬                                      ‫כהן במנחה לפני הקמיצה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬דבריהם צ"ע דהא‬
                                                 ‫הגשה צריך כהן וכ"כ הם עצמם בקדושין דף ל"ו ד"ה‬
‫שם לאתויי סדור בזיכין וכו' לאתויי אכילת פסחים‬    ‫הסמיכות כו' כתבו שם דדוקא סמיכות ותנופות שייכי‬
‫כו'‪ .‬הרב בעל בני חיי בליקוטים כתב ז"ל כל מפרשי‬   ‫בישראל אבל הגשות צריך כהן ומנחות דף ט' ד"ה‬
‫הרמב"ם תפסו עליו דבפ"ה מהלכות מעשה הקרבנות‬       ‫מקמיצה כו' כתבו דאף תנופה צריך כהן כו' ע"ש‪,‬‬
‫לא פסק ככללא דסתם מתניתין דהכא בדין סידור‬        ‫וצ"ע לישב דבריהם דהם סותרים דבריהם זא"ז‬
‫וסילוק בזיכין אלא פסק כרבנן דאמרי טפחו של זה‬     ‫בשלשה מקומות האלו ובמ"א נאריך בענינים אלו‬
                                                 ‫בע"ה דוק‪) .‬א"ה עיין עוד בתוס' מנחות דף ב' דבור‬
   981   982   983   984   985   986   987   988   989   990   991