Page 985 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 985

‫‪Pg: 985 - 32-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – מגילה‬

‫המאור הקטון ודוד הוא הקטן וכיון שהיתה המגילה‬     ‫בחיוב זה חיבוה רבנן לגמרי וא"כ רמא עלה חיובא‬
‫מזמן ההוא ניחא להו לרמוז לענין קטנות שיקראו אלו‬  ‫כמו באיש ממש שגם האיש לולי החיוב דרבנן היה‬
‫הקטנים גדולי ישראל וכל שכן כי שמם יאודה‪.‬‬         ‫פטור כהאשה‪ .‬וי"ל דכיון דחזינן מסומא דמי שהוא‬
                                                 ‫בר חיובא אפי' לפנ"ז מהני לחייבו יותר‪ ,‬ה"ה באשה‬
  ‫ומיאודה יצא מלכות בית דוד שנקרא קטן כמש"ל‪.‬‬     ‫איפכא‪ ,‬כיון שאינה בת חיובא בשאר מצוות גרע‪,‬‬
‫)אוצר חיים – השמטות(‬                             ‫ודו"ק‪ (.‬ונראה דקטן מוציא אשה‪ ,‬ואשה מוציאה קטן‪,‬‬
                                                 ‫אע"פ שיש להסתפק בזה‪ .‬ועיין באר היטב סימן‬
‫שם אין מביאין ראיה מן הקטן‪ ,‬הקשו המפז"ל דהא‬
‫נאמן הקטן להעיד בגודלו מה שראה בקוטנו ע"ע‪.‬‬                                                ‫תרפ"ט‪.‬‬
‫ולע"ד אפשר דעד כאן לא האמינו לקטן אלא בקביעת‬     ‫)חי' ר"מ מאימראן(‬
‫עובדות ככל הנך שהזכירו עי' חו"מ סל"ה‪ ,‬וההלכה‬
‫כבר ידועה לנו בהם‪ ,‬אבל אינו נאמן לקבוע הלכה על‬   ‫בא"ד דסומא עדיף מקטן שהרי כבר נתחייב וכו'‪.‬‬
‫פיו שכך עשו חכמים מעשה שהקטן מוציא הרבים י"ח‬     ‫ראיתי בס' משכנות הרועים מער' י' )דף קמ"ד( שכ'‬
‫ובפרט כשהוא קובע את ההלכה על עדות עצמו‬           ‫ע"ד שדבריהם תמוהים וסתומים דרב יוסף ורב ששת‬
                                                 ‫הוו סומים מעיקרא ולעולם לא ראו מאורות מימיהם‬
       ‫דאיכ"ל שהוא מדמה לו מפני שהוא סובר כן‪.‬‬    ‫ואימתי נתחייבו וכו'‪ ,‬ושוב כ' דנזכר דמהרח"ש ח"ג‬
‫)לב רחב(‬                                         ‫הוכיח דרב יוסף מעיקרא לא הוה סומא וכו' וע"ש‬
                                                 ‫מ"ש ועוד‪ .‬וע' למהר"י נבון בביאורו להרא"ם הל'‬
‫רש"י ד"ה לעולם רבי יאודה היא כו' ומתני' רבי‬      ‫מגילה בסו"ס גט מקושר )דף קמ"ב( שכ' ג"כ דאפשר‬
‫יוסי היא כו' עכ"ל‪ .‬וכתב מהרש"א ז"ל לא ידענא‬      ‫דר"י ור"ש לא ראו מאורות מימיהם‪ ,‬ובנו המגיה‬
‫מי הכריחו לפרש להאי אוקמתא דמתני' ר' יוסי ואפי'‬  ‫השיגו ממ"ש בסדר הדורות דר"י נעשה סומא ע"י‬
‫דיעבד לא אמאי לא נימא דאוקמתא דלעיל קאי דמתני'‬
‫לכתחילה לא ודיעבד ש"ד ואתיא כר' יהודה אליבא‬            ‫מעשה‪] .‬עי' פתח עינים מנחות דף ק"י ודו"ק[‪.‬‬
‫דראב"ע והכי משמע לישנא דסוגיין וצ"ע עכ"ל‪ .‬וק'‬    ‫)כנסת יחזקאל(‬
‫דהא הוא ז"ל בברכות הקשה מעין זה למתני' דתרומה‬
‫דאוקמא רש"י כר"י ותירץ דניחא ליה לאוקומה‬                             ‫דף כ‪ ,‬א‬
‫כסברת תנא דהוזכר במתני' ולא כרשב"א דלא הוזכר‬
‫אלא בברייתא א"כ גם לזה י"ל כן ועוד דבשלמא‬        ‫גמ' א"ר יאודה קטן הייתי וקריתי למעלה מר'‬
‫לאוקמה כרבי יהודה דהלכתא כוותיה כמ"ש תוס'‬        ‫טרפון וזקנים בלוד וכו'‪ .‬וכן בסמוך ארב"י קטן‬
‫דחיקנא לומר הא כדאיתא כו' דוק‪] .‬א"ה‪ ,‬עי' מש"כ‬    ‫הייתי וכו'‪ .‬ויש להעיר כיצד היו מניחים הקטנים‬
                                                 ‫לקרות המגילה ואעפ"י שהם כשרים הלא כבוד ציבור‬
                                   ‫בארץ יהודה[‪.‬‬  ‫ליכא וכיצד הניחו לר' יאודה ולרבי לקרות המגילה‬
‫)אור יקרות(‬                                      ‫קטנים ואולי מופלאים בחכמה היו ומקטפייהו הוו‬
                                                 ‫ידיעי וכיון דמן הדין כשרים אי משום כבוד ציבור‬
                    ‫דף כ‪ ,‬ב‬                      ‫הרי גדלה חכמתם וקדושתם ושמם הטוב א"נ אפשר‬
                                                 ‫כי בזמן מרדכי היתה סיהרא בהסתר והיא נקראת‬
   980   981   982   983   984   985   986   987   988   989   990