Page 985 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 985
Pg: 985 - 32-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – מגילה
המאור הקטון ודוד הוא הקטן וכיון שהיתה המגילה בחיוב זה חיבוה רבנן לגמרי וא"כ רמא עלה חיובא
מזמן ההוא ניחא להו לרמוז לענין קטנות שיקראו אלו כמו באיש ממש שגם האיש לולי החיוב דרבנן היה
הקטנים גדולי ישראל וכל שכן כי שמם יאודה. פטור כהאשה .וי"ל דכיון דחזינן מסומא דמי שהוא
בר חיובא אפי' לפנ"ז מהני לחייבו יותר ,ה"ה באשה
ומיאודה יצא מלכות בית דוד שנקרא קטן כמש"ל. איפכא ,כיון שאינה בת חיובא בשאר מצוות גרע,
)אוצר חיים – השמטות( ודו"ק (.ונראה דקטן מוציא אשה ,ואשה מוציאה קטן,
אע"פ שיש להסתפק בזה .ועיין באר היטב סימן
שם אין מביאין ראיה מן הקטן ,הקשו המפז"ל דהא
נאמן הקטן להעיד בגודלו מה שראה בקוטנו ע"ע. תרפ"ט.
ולע"ד אפשר דעד כאן לא האמינו לקטן אלא בקביעת )חי' ר"מ מאימראן(
עובדות ככל הנך שהזכירו עי' חו"מ סל"ה ,וההלכה
כבר ידועה לנו בהם ,אבל אינו נאמן לקבוע הלכה על בא"ד דסומא עדיף מקטן שהרי כבר נתחייב וכו'.
פיו שכך עשו חכמים מעשה שהקטן מוציא הרבים י"ח ראיתי בס' משכנות הרועים מער' י' )דף קמ"ד( שכ'
ובפרט כשהוא קובע את ההלכה על עדות עצמו ע"ד שדבריהם תמוהים וסתומים דרב יוסף ורב ששת
הוו סומים מעיקרא ולעולם לא ראו מאורות מימיהם
דאיכ"ל שהוא מדמה לו מפני שהוא סובר כן. ואימתי נתחייבו וכו' ,ושוב כ' דנזכר דמהרח"ש ח"ג
)לב רחב( הוכיח דרב יוסף מעיקרא לא הוה סומא וכו' וע"ש
מ"ש ועוד .וע' למהר"י נבון בביאורו להרא"ם הל'
רש"י ד"ה לעולם רבי יאודה היא כו' ומתני' רבי מגילה בסו"ס גט מקושר )דף קמ"ב( שכ' ג"כ דאפשר
יוסי היא כו' עכ"ל .וכתב מהרש"א ז"ל לא ידענא דר"י ור"ש לא ראו מאורות מימיהם ,ובנו המגיה
מי הכריחו לפרש להאי אוקמתא דמתני' ר' יוסי ואפי' השיגו ממ"ש בסדר הדורות דר"י נעשה סומא ע"י
דיעבד לא אמאי לא נימא דאוקמתא דלעיל קאי דמתני'
לכתחילה לא ודיעבד ש"ד ואתיא כר' יהודה אליבא מעשה] .עי' פתח עינים מנחות דף ק"י ודו"ק[.
דראב"ע והכי משמע לישנא דסוגיין וצ"ע עכ"ל .וק' )כנסת יחזקאל(
דהא הוא ז"ל בברכות הקשה מעין זה למתני' דתרומה
דאוקמא רש"י כר"י ותירץ דניחא ליה לאוקומה דף כ ,א
כסברת תנא דהוזכר במתני' ולא כרשב"א דלא הוזכר
אלא בברייתא א"כ גם לזה י"ל כן ועוד דבשלמא גמ' א"ר יאודה קטן הייתי וקריתי למעלה מר'
לאוקמה כרבי יהודה דהלכתא כוותיה כמ"ש תוס' טרפון וזקנים בלוד וכו' .וכן בסמוך ארב"י קטן
דחיקנא לומר הא כדאיתא כו' דוק] .א"ה ,עי' מש"כ הייתי וכו' .ויש להעיר כיצד היו מניחים הקטנים
לקרות המגילה ואעפ"י שהם כשרים הלא כבוד ציבור
בארץ יהודה[. ליכא וכיצד הניחו לר' יאודה ולרבי לקרות המגילה
)אור יקרות( קטנים ואולי מופלאים בחכמה היו ומקטפייהו הוו
ידיעי וכיון דמן הדין כשרים אי משום כבוד ציבור
דף כ ,ב הרי גדלה חכמתם וקדושתם ושמם הטוב א"נ אפשר
כי בזמן מרדכי היתה סיהרא בהסתר והיא נקראת
