Page 981 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 981
Pg: 981 - 32-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – מגילה
פרש' לרווח' דמילת' אמרה הגמרא כן דהא רב יהודה לתפלה ,דעיקר גאולה ביממא הואי ,ובערבית פליגי
בריה דר' שמעון בן פזי שפיר קמשני על הא דמקשו אם צריך לסמוך כיון דלא הוה ביה עיקר גאולה אלא
ולאמרו מעיקר' משום דדוד אמרו לאחר ח"י פרשיות תחילת גאולה עי"ש .ועיין בחידושי אגדות .מיהו יש
אף דהוא יותר מה שדוד אמרו מ"מ אחר י"ח הוא לדחות ,דנהי דבן דוד בא במוצאי שביעית ,שהיא
בכלל י"ט הו' ומכ"ש דלא לימרו מעיקרו והא דאמר שמינית למנין שעבר ,מ"מ אין לקבוע גאולה
רב יהוד' ק"ג פרשיות וכו' ה"ק ק"ג פרשיו' אמר ולא בשמינית ,משום שבשנה שמינית שהיא מוצאי
אמ' ובק"ד אמר הללויה והא דאמר רבי שמואל בר שביעית אין אנו קורים אותה בשם שמינית ,אלא אנו
נחמני אמר ר"י כל הפרשה וכולי פתח באשרי וסיים מתחילים למנות מחדש לשמיטה הבאה לומר שהיא
באשרי ה"ק פתח באשרי או סיים באשרי ו' החולקת
הוא מדלא קאמר פתח וסיים באשרי אלא לרווחא שנה ראשונה לשמיטה שנייה שלישית.
דמילתא ובזה נמי מתורץ קושיא תוספת דהא לא הוי )חי' ר"מ מאימראן(
אלא חדא דפתח וסיים באשרי. שם והיכן מתרוממת קרנם בירושלים וכו' .תימה
)רמת שמואל( דמייתי מעשה לסתור ונותן טעם לפגם דאם כן הוה לן
בונה ירושלים תחילה ואחר כך ברכת הצדיקים דהיכן
דף יח ,א מתרוממת קרנם בירושלים ,וקרא נמי הכי דייק שאלו
שלום ירושלים תחילה ולבתר ישליו אוהביך ונראה
גמ' אמרי במערבא מלה בסלע משתוקא בתרי. שיובן במה שפי' בפשט הפסוק כמרז"ל כל המתפלל
נראה דבתרי לאו דוקא אלא טפי מחד סלע קאמר, על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה,
דאין לגוף טוב אלא שתיקה) .אבות א ,יז( ויש לפרש וזהו שאמר שאלו שלום ירושלים והתפללו על שלום
על דרך מאמרם ז"ל )בבא מציעא דף פה ע"ב( ירושלים ובזה ישלו אוהביך תחילה כדין המתפלל על
אסתירא בלגינא קיש קיש קריא .פירוש כשאין בלגין חבירו ולא הוצרך לפרש שישליו אוהביו תחילה
אלא סלע אחד ,הוא קורא קש קש ,אבל כשהוא מלא, משום פשיטותו נמצא שתחילה תתרומם קרנם של
אינו מקשקש .הרי שאמירתו קיש קיש הוא מורה צדיקים המתפללים על שלום ירושלים ואח"כ תבנה
שאין בו אלא מעט זהובים ,אבל כשיש בו זהובים, ותיכונן ירושלים ולכן תיקנו ברכת הצדיקים תחילה
ומנענעו ,ואינו מקשקש ,בידוע שהוא מלא על כל
גדותיו .והיינו דקאמר מלה בסלע ,פירוש אינו מדבר דוק.
ומשמיע קול אלא כשהוא סלע אחד ,אז הוא קורא קש )אמרי בינה(
קש ,ומשתוקא בתרי כשהם הרבה שנים ויותר הם
שותקים ואינם משמיעים קול ,הרי ששתיקתם מורה תוס' ד"ה ודוד כי אמרה בפרש' תשיעי אמרה וכו'
על רבויים ,וקריאתם מורה על מיעוטן .כמו כן וקשיא דהא בפרק קמא דברכו' אמר דחדא פרשתא
המספר בשבח הקב"ה יותר מדאי ,סיפורו מורה מעט הוא וכו' .וליישב רש"י ,דוודאי לא נעלם ממנו גמר'
שבחים ,כאילו ח"ו אין בו אלא שבחים אלו ,אבל ערוכה דברכו' ונראה דטעו' נפלו בדברי רש"י וה"ג
וא"ת עשירית הוא אשרי ולמה רגשו חדא פרשת'
וטעות מוכח הוא דהאיך יקשה רש"י וא"ת שמיני היא
והלא עשירית היא כאשר כתובה לפננו או י"ל דרש"י
סבר הא דאמרינן בגמרא דאשרי ולמה רגשו חדא
